ליל
שבועות
נהגו ישראל להיות ערים בליל חג השבועות וללמוד תורה שבכתב ושבע"פ
כל הלילה. אמנם מי שיודע שמחמת זה לא יוכל להתפלל כראוי תפילת שחרית לא יעשה כן,
אך מי שיכול רק יודע שיהיה קשה לו ראוי שיעשה המאמץ כדי לזכות לכך שישלים שנתו ולא
יארע לו כל נזק.
הניעור כל הלילה מותר לו לאכול ולשתות עד עלות השחר (4:21), ולאחר מכן
אסור לאכול ולשתות עד אחר התפילה והקידוש.
נהגו הרבה מישראל לטבול במקוה טהרה אחר עלות השחר כהכנה לקבלת התורה
בקריאת התורה, וע"פ קבלה יש לטבול חמש טבילות.
בהגיע זמן "משיכיר" (4:46) יתעטף בטלית גדול ויברך עליו,
ומי שאינו מתעטף יהדר לשמוע הברכה מאחר שמתעטף ויפטור את ברכת הטלית קטן
קודם שמתפלל, אם עשה צרכיו יטול ידיו ויברך על נטילת ידים וברכת אשר
יצר.
אם ישן שינת קבע בשבת ביום יברך על ברכות התורה בשבועות בבוקר אפילו
אם היה ניעור כל הלילה, ואם לאו יהדר לשמוע מאחר ויכוון לצאת ויש שנהגו לכוון
בברכות התורה של שבת בבוקר שלא יפטור את של יום השבועות.
ברכת אלוקי נשמה והמעביר שינה יכוון לשמוע מאחר ויצא בזה ידי חובה.
שאר ברכות השחר יכול לברך בעצמו, אמנם אם אחד מברך ומוציא את כולם יש
בכך מעלה משום "ברוב עם הדרת מלך".
מנהגי
החג
נהגו כלל ישראל לאכול מאכלי חלב בחג השבועות, ויש בזה מנהגים שונים,
יש שנהגו בליל החג ויש שנהגו ביומו ויש שנהגו לאכול שתי סעודות בשריות כבכל
יו"ט ולהוסיף סעודה נוספת למאכלי חלב, ונהרא נהרא ופשטיה.
צריך מאד להיזהר שלא לאכול מאכלי בשר על שולחן שאכלו עליו מאכלי חלב
קודם שפינו את הפירורים והשאריות, וכן אין להשתמש באותה חלה לאכילת מאכלי חלב וגם
בשר.
מותר לפתוח את הסעודה במאכלי חלב ואח"כ ידיח ויקנח פיו ויפנה את
מאכלי החלב והפירורים מהשולחן ויאכל מאכלי בשר, וא"צ לברך ברכת המזון או ברכה
אחרונה ביניהם.
חובה לאכול סעודה בשרית כבכל יו"ט ועיקר הסעודה הינה ביום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה