רק עוד דמעה אחת
מעשה
בשני חברים יהודי וגוי שהלכו לטייל ברחבי העולם.
יום
אחד נקלעו לשכונת יהודים והיהודי נזכר כי היום ערב חג הפסח ובערב יחגגו את ליל
הסדר.
הלכו
לתפילה, ובסיומה יהודים רחמנים הזמינו אותם
כאורחים בליל הסדר.
הגוי לא אכל כל היום לכן שמח שנגמר
הקידוש וכשהלכו ליטול ידיים חשב שכעת יביאו את האוכל אך להפתעתו במקום הביאו לו
ירק מטובל במי מלח.
הגוי
המתין קימעה וחשב שעכשיו יגיע האוכל אך תקוותו נגוזה במקום אוכל כולם התפללו יחד
והילדים שאלו כל מיני שאלות.
הביאו לו עוד כוס יין לשתות הוא שתה
בשקיקה אך היין החריף רק צבט לו את קיבתו הריקה ורק הגביר את רעבונו.
לאחר יותר משעה של צפייה סוף סוף
הגישו מן מאפה שמתקרב לאוכל אלא ברגע שטעמו כמעט ונחנק.
לאחר שהכריח את עצמו לכסוס כמה ביסים
מהמצה היבשה החלה בטנו לכאוב כאבים עזים שמעודו לא הרגיש!
לאחר מכן הביאו לשולחן ירק לבן מגורד
הנה הגיע הפיצוי על כל הסבל שעברתי עד כה חשב לעצמו.
לקח
את הכף וגדש אותה בירק הלבן (חזרת - מרור) והכניס ישר לתוך פיו פתאום נחנק
הרגיש שגרונו כאילו עולה באש דמעות החלו זולגות מעיניו שהיו גם ככה מזות מרעב כמעט
הגיע למצב של עילפון!
זה כבר עבר כל גבול מבחינתו הוא קם
מכיסאו וצעק: "יהודים משוגעים!" ומיד ברח משם כל עוד נפשו בו.
לאחר כשעה פגש בחברו היהודי
ששאלו:" נו נהנית?"...
"נראה
לך?!" – זעק הגוי - סבלתי מכל רגע עד שברחתי כל עוד נפשי בי לאחר שאכלתי ירק
שקראו לו מרור לבסוף יצאתי משם יותר רעב ממה שהייתי.
אמר לו חברו היהודי: "טיפש
שכמותך אם היית מחכה עוד דקה אחת בלבד כבר היו מגישים את הארוחה הדשנה לו היית
סבלן היית שבע לכמה ימים"!...
הסבלנות משתלמת!
לפעמים מתפלל האדם על איזה דבר שצריך
אך לא נענה למרות שהתפלל עשרות פעמים לכן מתייאש ומפסיק להתפלל אך כאמור זאת טעות
יסודית כי לפעמים נגזר משמים שאותו אדם צריך להתפלל מספר תפילות מסוים כדי שיענה
משמים וכשיגיע למספר תפילות הדרוש לכך תמולא בקשתו.
אבותינו התפללו בדמעות במשך אלפי שנים
לגאולה וטעות היא לחשוב כי הלכו דמעותיהם ותפילותיהם לריק חלילה.
יש לדעת שהם קירבו אותנו למספר
התפילות הדרושות לכך. אבותינו כבר אכלו את "המרור" בשבילנו בייסורים
שאותם חוו באש ובמים בחנק ובחרב וזאת כדי שאנו נאכל מן השלמים והזבחים
בבית קודשנו ותפארתנו.
לכן וודאי שאין מקום לייאוש אלא אדרבה
קרובים אנו יותר מתמיד לקראת הגאולה השלימה! עלינו להבין שכל דמעה ודמעה שמורידים
על חורבן הבית ספורה וגנוזה אצל הקדוש ברוך הוא.
כל
שעלינו לעשות זה פשוט לשפר מעשינו ולהמשיך להתפלל אל אבינו שבשמים ובעז"ה
במהרה נגאל.
