”דף היומי בכל זמן – לכל אחד –
עם כל אחד"
בשבוע האחרון העם היהודי בעולם חווה מעמד סיום מסכת ’עירובין‘ – ”העם
היהודי חווה“ כיוון שסודו של ’הדף היומי‘ הוא הקשר בין יהודים בכל העולם,
כשכולם אוחזים באותה המסכת, באותו הדף, באותה הסוגיה.
היהודי חווה“ כיוון שסודו של ’הדף היומי‘ הוא הקשר בין יהודים בכל העולם,
כשכולם אוחזים באותה המסכת, באותו הדף, באותה הסוגיה.
מספרים כי בשעה שהגאון רבי מאיר שפירא מלובלין הגה את רעיון ”הדף
היומי“ היו רבים ממכריו שפיקפקו ביכולת הגשמתו. ”האם אתה מעלה בדעתך
ש‘ברל‘ מפרנקפורט וחסיד גור מוורשה, יהודי מקזבלנקה והסוחר היהודי מניו
יורק ילמדו כולם אותו דף גמרא?“ ”אכן כן“, השיב ר‘ מאיר, ”צאו וראו את
דף הגמרא: התלמוד נכתב בבבל, לצדו נדפס פירושו של רש“י, בן אשכנז-
גרמניה, לצידו פירושם של בעלי התוספות הצרפתיים. מתחתיו פירושו של
רבינו חננאל מצפון- אפריקה, ובשוליים ניתנו הפניות לרמב“ם - בן מצרים,
לשולחן ערוך שנתחבר בארץ ישראל והגהות הרמ“א שנכתבו בפולין. אם כל
אלה היו מסוגלים - למרות מחלוקות שביניהם - לחבור יחדיו כדי ליצור את
היצירה התלמודית המופלאה, גם אנו נוכל לעשות כן“.
השנים שחלפו והמציאות האדירה שנשקפה בשבוע זה שוב במחזור התשיעי
מגלמת בתוכה את ההצלחה המהדהדת של מחולל הדף היומי, הלא הוא רבי
מאיר שפירא מלובלין זצוק“ל.
מגלמת בתוכה את ההצלחה המהדהדת של מחולל הדף היומי, הלא הוא רבי
מאיר שפירא מלובלין זצוק“ל.
שִׁ קַ עְ תִּ י עַ צְ מִ י בִּ כְ תָ בִ ים עֲ תִּ יקִ ים -
גְּ דוֹלוֹת נִ שְׁ קְ פוּ לִ י מִ שָׁ ם.
זְ מָ ן רַ ב עִ מָּ הֶ ם כָּ בַ ל כַּ אֲ זִ קִּ ים
וְאֵ ינִ י בֶּ ן חוֹרִ ין לְ נָטְ שָׁ ם.
גְּ דוֹלוֹת נִ שְׁ קְ פוּ לִ י מִ שָׁ ם.
זְ מָ ן רַ ב עִ מָּ הֶ ם כָּ בַ ל כַּ אֲ זִ קִּ ים
וְאֵ ינִ י בֶּ ן חוֹרִ ין לְ נָטְ שָׁ ם.
איך להצליח בלימוד הדף היומי?
טיפ מהרב יוסי קול
”לעולם אל תיכנס לישון מבלעדי שסיימת את הדף – אל תשאיר חובות – לא
תוכל לשלם אותם. הריבית גבוהה מדאי – הגישמעק בא יבא“.
טיפ מהרב רפי מתיוס
”בראש ובראשונה צריך באמת לרצות וחשוב לדעת מה בדיוק רוצים. לדעתי
הכי אפקטיבי ’לרצות להתחייב‘. פשוט להתחייב למשהו וכמובן הכי טוב
שהמשהו הזה יהיה בתורה. אחרי ההתחיבות זה כבר נהיה קל. לקחת כל יום
בפני עצמו. ולא לחשוב שצריך ללמוד ולדעת כל דבר בעיון, הרי המטרה היא
לא לדעת ש“ס – המטרה היא להתחייב“.
קשיי הזמן הם אלו המפריעים לנו לזכור, לעמוד בהתחייבות, העיסוקים הרבים
מרחיקים מאיתנו את הזיכרון להספיק ”גם היום“ ללמוד את הדף ולהרוות את
צימאונה הרוחני של הנפש העייפה. הנכונות קיימת, אך ההקשר אינו מוחשי.
מרחיקים מאיתנו את הזיכרון להספיק ”גם היום“ ללמוד את הדף ולהרוות את
צימאונה הרוחני של הנפש העייפה. הנכונות קיימת, אך ההקשר אינו מוחשי.
מִ פַּ רְ צוּף מְ עֻ רְ בָּ ב, מִ מְּ לֹא שֶׁ פַ ע הַ זְּ מָ ן
לָ קַ חְ תִּ י וָאָ שִׂ ים בְּ כֵ לַ י.
לָ רֶ דֶ ת לָ עֹמֶ ק הָ יִיתִ י מוּכָ ן;
הֲ בֶ אֱ מֶ ת נִ גְ לָ ה הוּא אֵ לַ י?
”לא כרת הקב“ה ברית עם ישראל אלא בשביל דברים שבעל פה“, קבע ר‘
יוחנן, )גיטין ס:( ברבדיה הבסיסיים מתמקדת תורה זו, ברובי רובה, בגופי
הלכות, והעיסוק בה מחדיר את המסר הנורמטיבי על כל צעד ושעל.
פתיחת דף גמרא מכניסה את הלומד לבית מדרש תוסס ושוקק. סוגיה הינה
זירת התנצחות והסתערות, בה מלחמתה של תורה מתנהלת בתעוזה ותנופה.
הסופה - שבסיומה אהבה, הדיאלקטיקה המתמדת, הגלישה האסוציאטיבית
- כל אלה בוקעים ועולים מתוך ומבין השיטים, וכולם משדרים חיוניות ועוצמה.
לתוכן העיוני הצרוף מתלווה מימד דרמטי, המשתף את דמיון התלמיד, לצד
ההיגיון והתודעה הנורמטיבית, בחוויית העיסוק בתורה שבעל פה.
זירת התנצחות והסתערות, בה מלחמתה של תורה מתנהלת בתעוזה ותנופה.
הסופה - שבסיומה אהבה, הדיאלקטיקה המתמדת, הגלישה האסוציאטיבית
- כל אלה בוקעים ועולים מתוך ומבין השיטים, וכולם משדרים חיוניות ועוצמה.
לתוכן העיוני הצרוף מתלווה מימד דרמטי, המשתף את דמיון התלמיד, לצד
ההיגיון והתודעה הנורמטיבית, בחוויית העיסוק בתורה שבעל פה.
ברור שמיפגש מצומצם עם הגמרא לא יקנה מיומנות טקסטואלית של ממש,
הסדר הקבוע והמתמיד של האדם בחוויה זו מספק לאדם את היכולת לצלול
אל עולם זה מבלי שיזדקק בכל יום לחדש קשר לא קיים עם עולם ערכים
חדש.
הסדר הקבוע והמתמיד של האדם בחוויה זו מספק לאדם את היכולת לצלול
אל עולם זה מבלי שיזדקק בכל יום לחדש קשר לא קיים עם עולם ערכים
חדש.
