כמה זה עולה לנו?
אלי כהן
מקובלנו שלפני שהקב"ה נתן לנו את התורה הוא הציע את העסקה גם
לשאר האומות, וכששאל אותם אם הם רוצים לקבלה השיבו בשאלה "מה כתוב בה?".
לבני דודנו הוא השיב לא תגנוב, לאחרים לא תרצח וכן הלאה, ולבסוף כששאל אותנו הייתה
התשובה "נעשה ונשמע" (בשונה מהאופי היהודי המוכר המשיב בשאלה...).
ונפתח בשאלה הראשונה: כששאלו האומות מה כתוב בה יכל הקב"ה לומר
להם עוד 612 תשובות על הכתוב בה, ובודאי משהו שפחות ילחיץ, את הישמעאלים לדוגמא,
מאשר לא תגנוב שזה כל מהותם, ומדוע אמר להם דווקא את המצוה שהכי קשה להם?
והשאלה השניה: כשהוא בא אלינו ושאל אם אנו רוצים לקבל את התורה, איך
לא שאלנו מה כתוב בה? לכאורה זה נראה קצת פזיז מצידנו לא לדעת על מה מדובר, כמו
בכל עסקה שאדם עושה הוא צריך לדעת על מה הוא חותם, לא?
אני חושב שב"נעשה ונשמע" מקופלת כל התורה כולה, ואפרט: אם
באמת חושבים על זה, התורה לא מתאימה לבני אדם. האדם מטבעו הוא יצור חומרי שיודע
ליהנות ולהתענג, תן לו לשבת על "משקה משובח בנפח" ואיזה מעלה עשן כשלהו ולשבת
אל מול הגלים... ושחרר אותו מסוף זמן קריאת שמע בתדיר וסוף זמן אכילת אפיקומן
בשאינו תדיר, בל יראה ובל ימצא וכו'.
בעצם התורה היא גבוהה מאיתנו. תפקידנו כאנשים בשר ודם הוא לטפס אליה
ולנסות להשיג את הכתוב בה על ידי קיום המצוות הכתובות, וזה לא פונקציה של נוחות,
מה מתאים לי ומה לא משמעו להתאים את התורה אלי. זה כמו אדם שעושה כושר ומעלה את
גופו ע"י מוט (תרגיל המכונה "מתח" לעיצוב השילוש), כל עוד הוא מעלה
את עצמו אל המוט מובטח שישיג את מטרתו, אך אם יוריד את המוט אליו הוא פספס את
הרעיון וישאר עם שומניו עד יומו האחרון...
וזה עונה על השאלות ששאלנו. הקב"ה משיב לשאלת הישמעאלים "לא
תגנוב" דווקא בגלל שזו מהותם, כי המבחן האמיתי מתחיל דווקא איפה שזה לא בא לך
תמיד בטוב...
וזה שעם ישראל לא שאל אף שאלה ואמר "נעשה ונשמע", זה בגלל
שהוא גילה את הרעיון שעומד מאחורי, כי אם היה שואל לכאורה לא היה מקבל, כי בעצם
השאלה אתה שם מחיצה אנושים שקשה לך לקבל ולהכיל את הדברים.
ושלא יתפרש שאסור לשאול. שאלות יש, ובשביל שהדברים לא יעברו לידינו
אנחנו מוכרחים לחקור ולשאול, אבל אי אפשר להתנות את ה"נעשה"
ב"נשמע", כי לא תמיד הכל נשמע. אנחנו עושים כי אנחנו צריכים לעשות,
והלואי שעל ידי ה"נעשה" נזכה באמת לשמוע! בלי לחץ כמובן...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה