היה פסח?
שמואל וייס
אדון לוט מקיים בפרשתנו "הכנסת
מלאכים"... והמקרא מתאר לנו את מעשיו: "ויעש להם משתה ומצות אפה
ויאכלו". ורש"י טוען, "פסח היה", ואני לא מבין. חז"ל ראו
את המילה "מצות" ומיד החליטו שהכוונה לפסח? מאיפה לקח רש"י שזה היה
פסח? וכי בכל פעם שיהיה כתוב "מצות" נאמר שזה היה בפסח?? ישנה מילה אחת
שיש לה קונוטציה לפסח וכבר המדרש מחליט "פסח היה"...?? ובכלל, מה הקשר
בין פסח לפרשה הזאת? זה נראה כל כך באוויר.
הדבר הראשון שקיים באופן מהותי בפסח לוט
ובפסח מצרים הוא שגם ביציאת מצרים וגם בסיפור של הפיכת סדום, התורה מספרת על הצלה פלאית ומהירה. ואת הקשר הזה רומזת
התורה בלשונה, בביטויים מקביליים בכמה וכמה מקומות בפרשה.
אם נפתח ונפרוש את כל המקרא לפנינו, נוכל
לראות בבהירות יפהפייה את הדרך בה חז"ל ראו את הקודים שטמונים בפרשה הזו
שמקשרת אותה עם פסח.
בשתי הפרשיות, נכנסים וסוגרים את הדלת: אצל
לוט - "וישלחו האנשים את ידם ויביאו
את לוט אליהם הביתה ואת הדלת סגרו", ובפסח מצרים -
"ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר".
בשתי הפרשיות ה' מכה את הרעים: אצל לוט ה'
מכה את אנשי סדום - "ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול
וילאו למצוא הפתח", ובפסח מצרים - "וה' היכה כל בכור בארץ מצרים".
 |
| לוט נמלט מסדום. ציור: ג'ון מרטין |
בשתי הפרשיות קיימת "הוצאה מן
המקום": אצל לוט - "ויאמרו האנשים אל לוט עוד מי לך פה חתן ובניך ובנותיך
וכל אשר לך בעיר הוצא מן המקום", ובפסח מצרים - "ליל שימורים הוא
להוציאם מארץ מצרים".
בשתי הפרשיות יש "השחתה" של
המקום: בסדום - "כי משחיתים אנחנו את המקום הזה", "וישלחנו ה'
לשחתה", "כי משחית ה' את העיר", ובפסח מצרים - "ולא יתן
המשחית לבוא אל בתיכם לנגוף".
בשתי הפרשיות נאמרה הלשון הייחודית
"קומו צאו": אצל לוט - "ויצא לוט וידבר אל חתניו לוקחי בנותיו,
קומו צאו מן המקום הזה", ובפסח מצרים - "ויקרא למשה ולאהרון ויאמר קומו
צאו מתוך עמי גם אתם
גם בני ישראל".
בשתי הפרשיות קיימת לשון
"התמהמהות": אצל לוט - "ויתמהמה ויחזיקו האנשים בידו וביד אשתו
וביד שתי בנותיו", ובפסח מצרים - "כי גורשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה".
ובסופו של דבר המלאכים עושים כאן הצלה פלאית ומוציאים את משפחת לוט מצרה
לרווחה, כמו שעם ישראל יוצא "למשפחותיו" ביציאת מצרים. ההבדל בין לוט
ומצרים הוא שאצל לוט זו הייתה הצלה של משפחה פרטית אחת, ובמצרים מדובר בהצלה של כל
עם ישראל למשפחותיו.
(אגב,
כיון שהפרשיות נראות עכשיו כל כך דומות, אפשר לקחת את הכנסת האורחים של אברהם ושל
לוט, ולראות בזה אולי מקור ל"הא לחמא עניא" שאנחנו עושים בליל הסדר)
כשהמקרא כולו פרוש למול חז"ל בבהירות
והוא מלא במוטיבים ובביטויים של פסח כל כך דומים, הם רואים את ההשוואה ברורה בין
פרשת לוט לפרשת יציאת מצרים. והמקרא ממש צועק "פסח היה".
רש"י הזכיר את זה רק בעניין המצות,
אבל למעשה זה זועק דרך כל הפרשה.
ולא נשאר לנו אלא להבין, אכן פסח היה!
