שו"ת Mail (הרב זאב קצנלבוגן) - פרשת חיי שרה תשע"ג

צדק עולמי

שאלה:  

לפני מספר ימים חוותה ארה"ב סופה חזקה שגרמה נזקים למיליוני בני אדם, ברכוש ובנפש. תמיד מלמדים אותנו שכאשר קורים דברים כאלו בעולם זה בא ללמד אותנו, החרדים לדבר ה', מוסר השכל. השאלה היא למה זה צריך לבוא על חשבון כל כך הרבה אנשים אומללים? מה הם אשמים בבעיות שלנו? אין איזו נוסחה לעורר אותנו בלי אסון כזה?

הרב זאב קצנלבוגן:

אברהם אבינו גדול הנאמנים (כן, כן, לא טעיתי. אני יודע שאברהם האמין אבל הקומפלימנט שנתן לו הנביא הוא "ומצאת את לבבו נאמן לפניך") כבר דפק על השולחן בסיפור סדום ואמר "חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע... חלילה לך השופט כל הארץ לא יעשה משפט?". מתשובתו של הקב"ה נשמעים הדברים שעקרונית אברהם צדק, אילו היו שם צדיקים לא יתכן שהם היו נענשים רק בעבור הרשעים, אלא שפשוט לא היה אפילו צדיק אחד בסדום...

כמה עצים ברא הקב"ה בבריאת העולם? מלא! וכמה דגים? המון! וכמה בהמות? מליונים! וכמה חיות? כמויות אדירות! וכמה בני אדם? אחד... מה קרה? נגמר לו חומר הגלם בבריאת הדגים? "לפיכך נברא אדם יחידי... לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם" (סנהדרין פרק ד משנה ה). האם אכן בשבילי נברא העולם? זו הרי אמירה גרנדיוזית למדי. גם אם נצמצם אותה באופן קיצוני ונאמר שמחלבת תנובה בלבד נוצרה בשבילי זה בלתי הגיוני, שהרי אני בקושי מספיק לגמור שניים קוטג' ואחד חלב ביום, כך שאין צורך בכזו מחלבה גדולה. אם כך בוודאי שאמירה קיצונית כזו שבשבילי נברא העולם מצריכה הסבר.

בתוכנית הכללית של הבורא, לכל אדם מישראל ישנו תפקיד מוגדר. תפקיד זה הוא אישי לחלוטין ואינו ניתן להעברה. לא הרי ההתמודדיות והנסיונות שלי כהרי האתגרים העומדים בפני חברי. על מנת להשלים את הפאזל פשוט צריך את כל, אבל את כל, החלקים. חלק אחד בפזל שיהיה חסר מסוגל להרוס את התוכנית כולה. מספיק טיפש אחד שקודח חור בחדר שלו באניה וכל האניה תטבע. בשבלי נברא העולם אינו ביטוי של יהירות, הוא ביטוי של אחריות! התפקיד שלי הוא כל כך מהותי שאם לא אבצע אותו כהלכה יתכן וכולם ישלמו את המחיר. הבנה זו מצריכה אותי להתבונן כל העת בכל הקורה סביבי להבין את המסר, להפנים ולהתייעל.

אין ספק שכאשר קורים אירועים לאנשים מסוימים כנראה שהם קשורים להם בעצמם (או בהשגחה פרטית כהתיחסות על מעשים מסוימים. או כהשגחה כללית כדרך התנהלות העולם). אלא שהאדם הבוגר והאחראי יודע ללמוד גם מניסיונם של האחרים ואינו מחכה שהדברים יגיעו אליו ממש... מבטם של חז"ל מלמד אותנו להתבונן כל הזמן סביב ולשאול את עצמנו כיצד כל אירוע כזה יכול לקדם אותנו, ולקחת אחריות.

בהצלחה. 

בוגר כותב (גבי אלטהיים) - פרשת חיי שרה תשע"ג

גבי אלטהיים, ניו-יורק

יום שלישי לפני שבועיים, ניגש אלי גיסי שגר בסמיכות אלי ועובד יחד איתי, ואומר לי: "גבי, תשמע, הולכת להיות סופה רצינית ואני מקוה שאתה מתארגן בהתאם, אוכל, בגדים חמים, מים וכו'".

אני לתומי כמו יהודי ישראלי אמיתי, אומר לעצמי: "סופה?! נו מה כבר יכול להיות?! בקטנה..."

בינתיים המועד הצפוי של הסופה מתקרב, ואני שומע אנשים בבית הכנסת, בחנויות, ובכל מקום אפשרי מדברים על הסופה המתקרבת, אמרתי: "טוב, לפחות אלך לקנות פנסים, שיהיה אם יקפוץ החשמל". אבל גם זה נגמר, וגם אשתי אומרת לי: "גבי תשמע זה רציני, אנחנו לא מאורגנים". ואני אומר: "אל תדאגי הכל יהיה בסדר, האמריקאים סתם עושים רוח כמו שהם אוהבים ויודעים לעשות..."

יום שני, המועד הצפוי. אני קם בבוקר לתפילה, קצת רוחות, קריר. אני אומר לעצמי: "זה מה שהתכוונו החזאים? זו סופה?", אבל הופתעתי! באמצע היום, ככה בשעה 3 אחה"צ, החשמל בעבודה קופץ וזה הזמן לחזור הביתה. אני מגיע הביתה, אשתי באמצע לאפות, בינתיים הכל בסדר. ואז גם בבית קפץ החשמל... והתחילו הרוחות העזות וממש מפחידות, קור כלבים כמו שאומרים, פשוט מפחיד לצאת החוצה.

אבל אז ב"ה מתקשרת הבוסית של אשתי ואומרת לה: "בואי אלינו, יש לנו גנרטור, בואי תהיי אצלנו עד שיחזור החשמל". ארגנו קצת דברים, הוצאנו את כל הקפואים ויצאנו, ואני עוד חושב שזה יחזור תוך יום, אבל לא כך היה.

בקיצור, למחרת בבוקר אחרי התפילה יצאתי לסיור נזקים, וחשכו עיניי. סנדי הייתה ממש עצבנית... עצים על הכביש ועל הבתים, כבלי חשמל על הרצפה, בתים של אנשים שניזוקו. בקיצור, אין חשמל לכמה ימים טובים, ובלילות פשוט חושך מצרים כמו שאומרים. אין דלק בתחנות, וגם איפה שיש התורות היו עד ישראל בערך.

אבל ב"ה החיים התחילו לחזור למסלולם. חלק מהחשמל חזר וחלק עדיין לא, אבל מה שבטוח אנחנו חיים ב"ה.

מה שהדהים אותי זו הנכונות לעזור בלי שום הגבלה. אנשים ונשים התגלו כבעלי חסד מופלאים, אם זה בחשמל ואם זה במקומות לינה, עד כדי כך שהיה פה אפילו מי שפתח "גמ"ח לינה בשבת" למי שהחשמל עדיין לא חזר אצלו בבית.

שבת שלום!

ושהמקום ימלא חסרונם של כל אחינו שנפגעו קשות כלכלית ופיזית.

גבי