‏הצגת רשומות עם תוויות הרב הלל חסידים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות הרב הלל חסידים. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 23 בספטמבר 2016

בדרך ההלכה- הרב חסידים שליט"א



שאלה:
שלום כבוד הרב,
ברוך השם השנה קיבלתי על עצמי להתחזק באלול ובעשי"ת בשמירה ובהקפדה על הלכות שבת. רציתי לברר שתי נקודות שלא ברורות לי לגמרי:
א.האם ובאיזה אופן ניתן להסתרק בשבת?
ב. האם ובאיזה אופן ניתן להשתמש במגבונים לחים בשבת?

תשובה:
א.צריך לדעת שהמשנה ברורה נקט באיסור סירוק בשבת שהוא איסור דאורייתא של תולש, דהיינו תלישת שיער. אמנם אין כוונת המסתרק להשיר לעצמו שיער אך כיוון שבהכרח תוך כדי הסירוק נתלש שיער הרי זה פסיק רישא, וכותב המ"ב שהוא פסיק רישא דניחא ליה מאחר שנח לו שהשיער המדולדל נתלש מתוך ראשו. לכן הדרך היחידה להיות בטוח שאינו עובר באיסור זה הוא להסתרק במברשת רכה ועדינה שבוודאי אינה גורמת לתלישת שיער.
ב.במגבונים לחים ניתן להשתמש בשבת לצורך ניקוי תינוקות (כך סתימת רוב הפוסקים בני זמננו), אולם יש להקפיד בשעת השימוש לא ללחוץ בחזקה על המגבון.

שבת שלום ומבורך.


לשאלות: 054-8422-777

יום שישי, 16 בספטמבר 2016

בדרך ההלכה –הרב חסידים שליט"א


שאלה:
שלום כבוד הרב,
בעקבות שיעור ששמעתי על כך שיש עניין להתחזק בשמירת ההלכה באלול אפילו יותר מבשאר ימות השנה כגון פת עכו"ם גם למי שלא מקפיד על כך בשאר השנה רציתי לשאול באיזה נושא הרב ממליץ לבחורים בישיבה שלנו להתחזק באלול?

תשובה:
בחודש אלול ובעשי"ת תשתדל מאד שלא תעבור את זמן ק"ש וזמן תפילה.
כדאי מאד לברך ברכת המזון מתוך סידור או ברכון. ולהיזהר יותר לברך את שאר ברכות הנהנין בכוונה.
להקפיד יותר על כשרות המאכלים
ובמיוחד לא נשכח את המצוות שבין אדם לחבירו. ניזהר מאד מפגיעה בחברים, מדיבורי לשון הרע ורכילות ושאר דיבורים אסורים.
שבת שלום.


לשאלות:054-8422777

יום שישי, 9 בספטמבר 2016

בדרך ההלכה- הרב חסידים שליט"א



שאלה:
שלום כבוד הרב,
אני בחור ספרדי ובשנים עברו נהגתי לקום כל לילה לסליחות. השנה אני בבעיה מצד אחד אני נוהג להקפיד להתפלל שחרית בישיבה, ומצד שני כיוון שאחה"צ אני עובד קשה מאד אם אשאר ער לסליחות בחצות הלילה אני חושש שזה יפגע לי בתפילה ובסדר היום. מה ניתן לעשות?

תשובה:
צריך לדעת שהתפילה חיובה מן הדין ואילו הסליחות הן מנהג טוב אך אין חיובן מן הדין.
ולכן אם אמירת הסליחות בשעה מאוחרת פוגעת בתפילה, וכן אם היא פוגעת בסדרי הלימוד של הישיבה או בעבודתך תימנע מאמירת הסליחות בלילה.
בזמן הזה נפוץ המנהג בחלק מקהילות הספרדים שיש מניין לסליחות בשעת המנחה או אפי' אחה"צ, תוכל לברר אם יש מנין כזה באזור הישיבה או סמוך למקום עבודתך.
אם לא מתאפשר לך גם באופן כזה ראוי בכל אופן להשתדל לומר סליחות כמנהג האשכנזים מספר ימים קודם ראש השנה ובעשרת ימי תשובה.

שבת שלום ומבורך.


לשאלות: 054-8422777

יום שישי, 12 באוגוסט 2016

בדרך ההלכה- הרב חסידים שליט"א


שאלה:
שלום כבוד הרב,
השנה שתשעה באב חל במוצ"ש ולא עושים הבדלה, מה עושים בצאת הצום במקרה ואין לי יין להבדלה. ובמקרה של מצב רפואי שמצריך לאכול האם מבדילים במוצ"ש או רק אחרי הצום?

תשובה:
השנה בצאת השבת נברך על הנר "בורא מאורי האש" . לא מברכים על בשמים וכן לא ברכת "המבדיל". קודם שיעשה מלאכה יאמר "ברוך המבדיל בין קודש לחול".
בצאת הצום לפני ששוברים את הצום מברכים על היין "בורא פרי הגפן" וברכת "המבדיל". אם אין יין בנמצא מבדילים על בירה ומברכים "שהכל נהיה בדברו" וברכת "המבדיל". אם אין גם בירה מותר לשתות מים לפני ההבדלה אך צריך להבדיל לפני שיאכל.
חולים ומעוברות פטורים מלצום השנה כיון שהצום נדחה וקודם שיאכלו יבדילו על הכוס.

יהי רצון שנזכה לראות בבניין ירושלים במהרה בימינו.
שבת שלום.


לשאלות: 054-8422777

בדרך ההלכה- הרב חסידים שליט"א


שאלה:
שלום כבוד הרב,
במוצ"ש הקרוב כבר מתחילים דיני תשעת הימים. רציתי לדעת מה לעשות במקרה שאין ילד שישתה את היין בהבדלה וכן האם בסעודת מלווה מלכה מותר לאכול בשרי?

תשובה:
למעשה מנהג האשכנזים שכבר בראש חודש עצמו לא אוכלים בשר ולא שותים יין.
בשבת בוודאי מנהג כל ישראל לאכול בשר ולשתות יין.
בהבדלה יש מצווה בשתיית היין- מנהג הספרדים שהמבדיל שותה דהיינו אדם גדול, אולם מנהג האשכנזים שנותנים לילד קטן לשתות. במידה ואין ילד קטן באיזור הגדול ישתה את היין.
בסעודת מלווה מלכה מנהג הספרדים לאכול את הבשר הנשאר בשבת בסעודה זו, ואילו מנהג האשכנזים שגם בסעודת מלווה מלכה נמנעים מלאכול בשר.
אולם גם למנהג האשכנזים בסעודת מצוה בתשעת הימים כגון סעודת ברית מילה , פדיון הבן או סיום מסכת מותרים באכילת בשר ושתית יין.

שבת שלום לכולם.

לשאלות: 054-8422777 

יום שישי, 22 ביולי 2016

בדרך ההלכה - הרב חסידים שליט"א


שאלה:

שלום כבוד הרב,
רציתי לדעת מה הדינים הנוהגים בשלושת השבועות ומה ההבדל בינם ל"שבוע שחל בו".
והאם יש הבדל בין אשכנזים לספרדים בהלכות אלו?

תשובה:

בדינם הנוהגים מי"ז והשנה מי"ח בתמוז (מחמת שהצום חל בשבת ונדחה), רוב הדינים שוים בין אשכנזים וספרדים.
א.               א.      נמנעים מלברך שהחיינו על בגד חדש ופרי חדש.
ב.      נמנעים מלשמוע מוזיקה.
ג.       נזהרים מכל דבר הקשור לסכנה- זהירות יתר בנהיגה ברכב ובחציית כביש. רבים נמנעים מללכת לים ולטיולים בימים אלו.
ד.      לגבי תספורת האשכנזים נוהגים לא להסתפר מי"ז בתמוז וספרדים רק בשבוע שחל בו ט' באב.
ה.      נהגו לא לאכול בשר ולא לשתות יין מראש חודש אב ועד ט' באב – הן אשכנזים והן הספרדים.
ו.        לגבי כביסה ולבישת בגדים מכובסים מנהג האשכנזים להקפיד מראש חודש אב, ואילו הספרדים נזהרים בכך רק בשבוע שחל בו ט' באב.


הדבר החשוב ביותר שנזכור שחורבן הבית בא מחמת שנאת חינם ולכן נרבה באהבת חינם ובעזרת ה' נזכה לגאולה השלימה.

שבת שלום ומבורך!


לשאלות:0548422777 

יום שישי, 15 ביולי 2016

בדרך ההלכה - הרב הלל חסידים שליט"א


שאלה:
שלום הרב,
בהמשך להתחזקות שלי בענייני תפילה הייתי שמח אם הרב יוכל לעשות לי סדר בעניין תפילת תשלומין. האם היא חובה, מתי אפשר ומתי אי אפשר להשלים?

תשובה:
יסוד חשוב שכדאי להדגיש אותו שתפילת תשלומים שייכת רק בשוגג דהיינו בשכחה או באונס. אולם במזיד לא שייך תשלומים.
צורת ההשלמה-אם שכחת או נאנסת ולא התפללת שחרית תתפלל פעמיים את תפילת העמידה של מנחה. דהיינו אחרי שסיימת תפילת שמונה עשרה של מנחה תמתין מספר שניות ואז תתחיל שוב עמידה לתפילת שחרית.
צורת ההשלמה בתפילות השבת-אם לא התפללת מנחה ביום שישי בליל שבת תתפלל פעמיים עמידה ובשניהם תאמר את תפילת ליל השבת. אם לא התפללת את תפילת ליל שבת תתפלל שחרית פעמיים ובשניהם תאמר "ישמח משה". לא התפללת בשחרית תתפלל מנחה פעמיים ובשניהם תאמר "אתה אחד". לא התפללת מנחה של שבת תתפלל פעמיים עמידה של מוצ"ש ותאמר "אתה חוננתנו" רק בפעם הראשונה.
שכחת או נאנסת ולא התפללת מוסף ועבר היום דהיינו צאת הכוכבים אין לתפילה זו תשלומין.

שבת שלום ומבורך.

לשאלות: 054-8422777

יום שישי, 8 ביולי 2016

בדרך ההלכה- הרב חסידים שליט"א

שאלה:
שלום וברכה הרב,
השבוע הייתי בחתונה של חבר וחזרתי לישיבה מאד מאוחר. הייתי בשיחת טלפון ארוכה וכשסיימתי שמתי לב שתיכף כבר בוקר. האם מותר לי לקרוא ק"ש של ערבית ולהתפלל ערבית?


תשובה:
בימים אלו- ימי הקיץ שהחתונות נערכות קודם השקיעה והחתן והכלה נכנסים לחדר ייחוד מיד אחרי רצוי מאד להתפלל ערבית מיד בצאת הכוכבים. מפני שסעודת החתונה נחשבת כסעודה גדולה ולא מומלץ לאכול בסעודה גדולה קודם מצוות קריאת שמע דאורייתא של ערבית.
במידה ולא התפללת ערבית מוקדם תשתדל להתפלל לכתחילה לפני חצות הלילה.
לגבי שאלתך: אחר שעלה עמוד השחר תוכל לומר ק"ש וברכותיה ללא ברכת השכיבנו עד הנץ החמה. כמו"כ לא תוכל להתפלל תפילת העמידה. אם נזכרת מספר דקות קודם עמוד השחר כותב הכף- החיים שתקדים להתפלל את תפילת העמידה של ערבית ואחר עלות השחר עדיין תוכל לקרוא ק"ש של ערבית בברכותיה ללא השכיבנו קודם הנץ החמה.
שבת שלום ומבורך!
לשאלות : 0548422777


יום שישי, 24 ביוני 2016

בדרך ההלכה- הרב הלל חסידים שליט"א

שאלה:
שלום וברכה הרב,
אני בוגר הישיבה מקוראי העלון, רציתי לשאול: בשבתות הקיץ הארוכות שנכנסות מאוחר הרבה פעמים הילדים ממש רעבים וצמאים עד שמגיעים לקידוש, מה אפשר וצריך לעשות?

תשובה:
דרך ראשונה אציע לך- שתתעניין בשכונתך על מנין מוקדם שמתקיים בפלג המנחה, במנינים אלו התפילה מסתיימת בשעת הדלקת נרות המפורסמת בלוחות, הילדים יהיו עירניים יותר ושמחים יותר. תתחיל את הקידוש מיד אחרי התפילה, תטלו ידיכם לסעודה ומן הסתם הילדים יהיו פחות רעבים וצמאים. אתם כזוג תשתדלו למשוך את הסעודה עד לזמן של צאת הכוכבים בכדי לצאת ידי דעת המשנ"ב לאכול כזית נוסף בלילה.
במידה ואינך מוצא מנין כזה וילדיך רעבים או צמאים קודם הקידוש כתב המגן אברהם (סי' רס"ט ס"ק א) ומובא גם במשנ"ב שאין איסור להאכיל ילדים ולהשקותם קודם הקידוש אם הם רעבים או צמאים, והוסיף המג"א "ואסור לענותם"! והטעם לכך הוא שאין מדובר באכילה של איסור אלא שגורם הזמן הוא הבעיה, דהיינו האכילה לפני הקידוש ובדבר הזה אין צורך להחמיר בילדים קטנים.
שבת שלום ומבורך!


לשאלות: 0548422777

יום שישי, 26 ביוני 2015

הרב הלל חסידים




מלך בדרכו של אהרן הכהן

בפרשתנו מסופר על פטירתו של אהרן הכהן.
נאמר בפסוק "ויראו כל העדה כי גווע אהרן ויבכו את אהרן שלושים יום כל בית ישראל". כותב רש"י: 'האנשים והנשים לפי שהיה אהרן רודף שלום ומטיל אהבה בין בעלי מריבה ובין איש לאשתו'.
במקום נוסף מציין זאת רש"י בספר דברים - בפרשת וזאת הברכה, על הפסוק "ויבכו בני ישראל את משה בערבות מואב שלושים יום". כותב רש"י: 'בני ישראל – הזכרים. אבל באהרן, מתוך שהיה רודף שלום ונותן שלום בין איש לרעהו ובין אישה לבעלה נאמר כל בית ישראל זכרים ונקבות'.
הלל הזקן הלך בדרכו של אהרן הכהן ומדריך אותנו ללכת בדרכו של אהרן הכהן, ועל כך אומרת המשנה במסכת אבות: (פרק א' משנה י"ב) "הלל אומר הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה".
ישיבתנו - ישיבת דרך ה', הולכת בדרכו של אהרן הכהן!
נמשיך את הדרך ונעלה מעלה מעלה.
בברכת אהבת שלום

יום חמישי, 19 במרץ 2015

הרב הלל חסידים




מה שלומך משה?                                                                                  

פרשתנו פותחת "ויקרא אל משה", כותב רש"י: "לכל הדיברות והאמירות ולכל הציוויים קדמה קריאת לשון חיבה, לשון שמלאכי השרת משתמשים בו שנאמר וקרא זה אל זה".
ראיתי בספר רש"י כפשוטו שמבאר את דברי רש"י שהכוונה היא שכאשר רצה הקב"ה לפנות למשה לצוות דבר לבני ישראל, קודם היה קורא בשמו 'משה', כי כאשר פונים אל האדם על ידי שפותחים תחילה בקריאת שמו, הרי זה פנייה בלשון חיבה, שמכבדו ומוקירו בכך שאינו פונה אליו בלא הכנה מוקדמת.
ניצטוונו ללכת בדרכיו של הקב"ה מה הוא חנון, אף אתה תהיה חנון, מה הוא גומל חסדים אף אתה גומל חסדים, מה הוא רחום, אף אתה תהייה רחום.
לעניינו מכיוון שדרכו של הקב"ה קודם לפנות לאדם בשמו הפרטי שבכך מראה לו חיבה, אף אנחנו ננהג בהנהגה זו ונתרגל לפנות לחברינו קודם בשמו הפרטי ולאחר מכן נבקש ממנו את בקשתנו.




יום חמישי, 29 בינואר 2015

הרב הלל חסידים

משהו
                                                                            קטן
וטוב
                                                                                לחברים



כמה דברים מדברי החפץ – חיים על פרשתנו:
להיות בשמחה תמיד – פרשתנו פותחת, "ויהי בשלח", חז"ל לימדונו, " אין ויהי, אלא לשון צער", ועל כך אומר החפץ – חיים, 'כאשר באה לאדם מחשבה של צער, מיד ישלחה, כמו שהפסוק רומז, "ויהי – בשלח", דהיינו שאת הצער יש לשלח ולהיות בשמחה תמיד'.
לייחל לרפואתו של הקב"ה בלבד:
 בכל יום מבקשים אנו בשלושת התפילות, 'רפאנו ה' ונרפא', והקדוש ברוך הוא מבטיח לנו בפרשתנו שאם נשמע בקולו אז נזכה לברכה של "אני ה' רופאך". לרופא ניתנה הרשות לרפאות מהפסוק "ורפא יירפא", מכאן למדו חז"ל שניתנה רשות לרופא לרפאות, ומדייק החפץ – חיים שהמילה 'רפאנו' והמילה 'רופאך' נאמרים ללא דגש כי רפואת ה' קלה היא, בדיבור בלבד. מה שאין כן במילים 'ורפא ירפא' שהם בדגש חזק, כי רפואתו של רופא בשר ודם מכאיבה על ידי תרופות, טיפולים, ניתוחים ודברים דומים, ונייחל לרפואת ה' בלבד.
ואסיים בהנהגה מיוחדת שהייתה לחפץ – חיים, הוא נמנע מלשבת על כיסא שיש בו משענת וטען, מאחר שכל עוד שלא נמחה שמו של עמלק מעל פני האדמה, הכיסא של ה' אינו שלם, כמו שנאמר בפרשתנו "כי יד כס קה", כיצד אני אשב על כיסא שלם?
יהי רצון שנזכה לשלמות הכיסא בגאולה השלמה אמן!


יום חמישי, 31 בינואר 2013

הרב הלל חסידים - פרשת יתרו תשע"ג


הכנה לקבלת התורה

הרב הלל חסידים


על הפסוק הכתוב בפרשתנו "ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר", כתב האור החיים הקדוש – "אכן כוונת הכתוב הוא להקדים שלושה ענינים, הם עיקרי ההכנה לקבלת התורה, שבאמצעותם נתרצה ה' להנחילם נחלת ש-די, היא תורתנו הקדושה".

א) "התגברות והתעצמות בעסק התורה" – חז"ל ביארו לנו שברפידים רפו ידיהם מן התורה, והתורה נקנית מתוך זריזות וחריצות, ובמילים "ויסעו מרפידים" רומזת לנו התורה שהם התגברו על הרפיון ועסקו בתורה מתוך שקידה וחריצות.

ב) שפלות וענווה – המדבר שונה הוא מהעיר, בעיר בתים ובנינים גבוהים ואילו המדבר כולו שטוח, כולם דורכים עליו, והתורה רומזת לנו במילים "ויחנו במדבר" שהדרך להשיג את התורה היא להיות כמו המדבר, דהיינו להתנהג בשפלות וענווה ומתוך כך נוכל להשיג את התורה.

ג) אחדות וזהירות במצוות שבין אדם לחברו – על הפסוק "ויחן שם ישראל נגד ההר" דרשו חז"ל שבחניה זו היו בני ישראל כאיש אחד בלב אחד, ואילו שאר החניות היו בתרעומת ובמחלוקת. חז"ל לימדונו שהדרך להשיג את התורה היא להתנהג במידת האחווה, להיזהר בכבודו של החבר, ובלשונו של האור החיים הקדוש: "יתוועדו יחד ויחדדו זה לזה, ויסבירו פנים זה לזה".

בשבת זו שנקרא על מעמד הר סיני וקבלת התורה נזכור את יסודות "עיקרי ההכנה לקבלת התורה", שלמדנו מתורתו של האור החיים הקדוש, ובעז"ה נזכה להיות ראויים לקבלת התורה.