כח הברכה
מורנו ראש הישיבה, הרב ברוך צבי גרינבוים שליט"א
פרשתנו עוסקת רבות בעניין הברכות שנתן יצחק ליעקב ולעשיו, ובסיומה של
הפרשה אנו לומדים על עניינה המיוחד של "הברכה" וכך נאמר שם:
"ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אותו... וא-ל ש-די יברך אותך... ויתן
לך את ברכת אברהם לך ולזרעך איתך" (בראשית כח, א)
למדים אנו מפסוק זה על שתי ברכות שזכה להן יעקב, כאשר מלבד הברכה
הכללית שיצחק בירך אותו – "ויברך אותו... וא-ל ש-די יברך אותך", מעניק
יצחק ליעקב גם את "ברכת אברהם".
הבה וניתן את דעתנו, מהי אותה "ברכת אברהם" ומהו עניינה?
אם נסתכל היטב בברכה שהעניק הקב"ה לאברהם נמצא גם שם, שמלבד
הברכה הכללית להצלחה שמקבל אברהם, מברך אותו הקב"ה בדבר נוסף, וכך נאמר שם:
"ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה" (יב, ב).
מהי משמעותה של ברכה זו "והיה ברכה", מלבד ברכת
"ואברכך"?
חז"ל האירו לנו ברכה מיוחדת זו באומרם: "הברכות נתונות בידך.
עד עכשיו בירכתי את אדם ואת נח ואותך, מעתה אתה תברך את אשר תחפוץ"
(רש"י).
ואנו מבקשים להבין, האומנם ניתן בידיו של אברהם רק הכח לברך גרידא?
וכי איזו ברכה מיוחדת עבור אברהם בעצמו יש בכך שקיבל את הכח לברך אחרים? האומנם
זה מוסיף לאברהם משהו?
עוד עלינו לשאול את עצמנו, מדוע באמת לא ימשיך הקב"ה לברך בעצמו
את אותם אלה הראויים לברכה, וכי קשה לו לאלוקינו, מקור הברכות כולן, להמשיך ולברך
בעצמו לכל אשר יחפוץ? ומדוע השאיר זאת הקב"ה בידיו של אברהם?
ברור איפוא, שברכה זו של 'כח הברכה', הבנה אחרת יש בה, ואותה אנו
מבקשים.
תהיו כאברהם!
בנוסף לברכה זו, נאמר לאברהם בפסוק שם, "ונברכו בך כל משפחות
האדמה". רש"י פירש את משמעות ברכה זו שכל הורי ילדי העולם יאמרו לילדיהם
"תהיו כאברהם"!
הסיבה להיותו של אברהם אבינו הדוגמא האישית לכל באי עולם, מתפרשת
במקרא כשהקב"ה מגלה את אוזנו של אברהם בטרם סדום נהפכת, כשהסיבה לגילוי זה
ולשיתופו של אברהם היא "ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום, ונברכו בו כל גויי
הארץ, כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה
ומשפט".
כאן, מתברר לנו בפשוטו של מקרא, שהסיבה ל"ונברכו בך כל גויי
הארץ" דהיינו שכאמור יהיה אברהם לדוגמא אישית לכל באי עולם, היא "כי
ידעתיו", דהיינו, מפני שהוא שומר על דרך ה'.
אין מעלתו של אברהם רק בהיותו הולך בדרך ה', אלא מעלתו הגדולה של
אברהם שהוא השומר והאחראי היחיד על אותה דרך ה' שהיא הדרך האמיתית היחידה, המפענחת
את סודו של העולם.
אברהם אבינו, לא שומר את הדרך הזו רק לעצמו, אלא הוא מפרסם אותה לכל
באי עולם, והוא רואה את עצמו ואת כל משפחתו, כאחראים יחידים היודעים את דרך ה'
באמת, לדאוג לכך שהעולם כולו יגלה את אמונת אברהם וילך בדרך ה'.
מעתה אנו מבינים, שהסיבה שההורים מברכים את ילדיהם "תהיו
כאברהם", אינה בגלל הצלחתו הגשמית של אברהם, אלא בגלל אמונתו הגדולה באלוקים,
החיבור אל אלוקים, ועשיית צדקה ומשפט כדרך היחידה לתיקונו של האדם והעולם.
משמעותה של ברכה
משמעותה של המילה 'ברכה' מבטאת מקור של ריבוי ותוספת כח, (ו"ברכה"
מלשון "בריכה" שהיא מקור נביעת מים), וכשאנו מברכים את ה' אנו מתכוונים
לכך, שאנו מכירים שהקב"ה הוא מקור כל הטוב שממנו נובעות ומתרבות כל ההטבות
האפשריות.
במובן זה עלינו להבין את הברכה המיוחדת שזכה לה אברהם, בהיותו אחראי
על דרך ה' שהיא הדרך הטובה ביותר, שממנה נובעות כל הברכות והטובות של העולם, ואם
ישמרו אותה בני האדם הם יזכו ל"ברכה".
כלי מחזיק ברכה
מעתה אנו מבינים שאברהם קיבל שתי ברכות, האחת היא הברכה הגשמית להצלחה
בחיים, אך הברכה השניה שהוא קיבל היא להיות המייצג של דרך ה' בעולם והאחראי עליה.
אין זו ברכה שמתברך אברהם במובנה הפשוט, אלא היא 'ברכה' שאותה מחזיק
אברהם, "ככלי המחזיק ברכה", ותפקידו של אברהם ללמד את העולם להכניס
'ברכה' לביתם כשישמרו את דרך ה'.
את הברכה זו של גילוי סודו הקיומי של העולם ואת סוד האלוקים
"העומד מאחוריו", מסר הקב"ה לאדם הראשון ולנח, אך כשהגיע אברהם,
שכאמור במאמרים הקודמים, גילה את דרך ה' המושלמת בעולם, מסר לו הקב"ה את
"ברכת העולם" והפקיד בידיו את התפקיד הגדול ביותר – להיות האחראי על
פרסומה של ברכה זו בעולם.
"כח הברכה" שמקבל אברהם, אינו רק הכח לברך אנשים בהצלחה
בחיים, אלא עיקרו של כח זה, היא ההפקדה של סודו של העולם ופשרו – שהוא דרך ה' – בידיו
של אברהם, ולמי שהוא יראה לנכון להעביר את הדרך הזו, הוא יצליח להעבירה.
ברכה זו היא בחירתו של אברהם, להיות מעתה המקור שממנו ישאבו באי העולם
את האמונה בבורא עולם, וכאשר יברך אב את בנו "תהיה כאברהם", הוא ינחה אותו
ללמוד מאברהם ולהיות כמוהו – שומר דרך ה'.
דרך ה' – תפקיד מבורך!
ברכה זו מסר אברהם לבנו: "ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק"
(כה, ה) – אמר רבי נחמיה, ברכת דייתקי (צוואה) נתן לו, שאמר לו הקב"ה לאברהם
"והיה ברכה", הברכות מסורות בידך לברך את מי שתרצה, ואברהם מסרן
ליצחק" (רש"י).
אין זו סתם ברכה להצלחה מאב לבן, אלא תפקיד שיש בו ברכה.
בפרשתינו, מוסר יצחק את סוד ברכת העולם ליעקב בנו, ממשיך דרכו, כשברקע
אנו לומדים על הויכוח בין יצחק ורבקה מי הוא הראוי להיות הבן הממשיך שיחזיק את
'ברכת אברהם', שיורה את דרך ה' בעולם.
השומעים אנו היטב את משמעות הדברים?
אנו, ההולכים בדרך ה', אנו ממשיכי דרכם של אבותנו הקדושים, ששמרו מכל
משמר על דרך ה' וקיבלו את האחריות ללכת בדרך ה' ולהיות אור לגויים.
האומנם אנו עומדים במשימה?
האם באמת אנו מאמינים ב"אתה בחרתנו מכל העמים"?
עלינו להכיר את ההיסטוריה המחייבת שלנו, ובהיותינו בני האבות הקדושים, המחזיקים היחידים של 'כח הברכה' של
העולם, אנו אחראים להראות לעולם כולו דוגמא אישית כיצד נראה האדם המאמין באלוקים –
האדם השלם.
