זכה בה מעצמו!
יעקב גרשוני
בפרשת השבוע אנו קוראים על הייחוס של שבט לוי בכלל, ומשה ואהרן בפרט,
וצריך להבין, מה היה מיוחד במשה שזכה להיות השליח של הקב"ה להוציא את בני
ישראל ממצרים? האם רק הייחוס הוא זה שזיכה אותו בשליחות זו? עוד אנחנו צריכים
להבין, מדוע מדגישה התורה ומזכירה את אמו של פנחס, דבר שלכאורה לא היה חייב להופיע
ברשימה זו?
על השאלה השניה משיב הרמב"ן וכותב שאמו של פנחס נזכרה מפני שהוא
היה ג"כ כהן "שזכה בה מעצמו". כלומר, יש חשיבות מיוחדת בזה
שמזכירים את שם האם, וחשיבות זו מעניקה התורה לפנחס. פנחס לא היה כהן בגלל שהוא בן
של אלעזר, שהרי הוא נולד לפני שנתקדש אהרן לכהונה וכשהוא נולד אביו לא היה כהן.
הוא היה כהן בגלל המעלה של הקנאה שזכה בה מעצמו.
מצאנו באברהם אבינו שהכיר את בוראו למרות שאביו היה עובד אלילים, וכן
רחל ולאה שהיו בנות לבן וגדלו וצמחו למרות שהיה להן מורה דרך שלילי. כלומר, אדם
יכול להגיע למעלות גדולות מתוך עצמו, ולזכות לכהונה ולייסד את עם ישראל.
אפשר לומר זאת גם על משה רבינו, שנכון שהתורה ייחסה אותו לשבט לוי
בחשיבות, אבל למה דווקא הוא נבחר מכל השבט לגאול את עם ישראל? אולי דווקא מפני
שהוא גדל בביתו של פרעה, וכל המעלות שזכה להן לא באו בירושה אלא כתוצאה מעבודה
עצמית ואחריות על הנעשה במצרים. הייחוס אינו יכול להביא למעלה זו ללא עבודה עצמית.
הרמב"ם כותב בהלכות תשובה (פ"ה): "רשות לכל אדם נתונה,
אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק הרשות בידו, ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה
ולהיות רשע הרשות בידו... אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומות העולם ורוב
גולמי בני ישראל, שהקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע, אין
הדבר כן, אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו או רשע כירבעם, או חכם או סכל,
או רחמן או אכזרי..."
הרמב"ם הביא כדוגמא לצדיק את משה רבינו, ורבים שואלים את השאלה
המתבקשת: האם אכן יכול כל אדם להיות צדיק כמו משה רבינו?! יתכן שכוונת הרמב"ם
היא כמו שכתבנו, שכל המעלה של משה רבינו הגיעה לו מכוחות עצמו, וכמו שמשה רבינו
הצליח מעצמו לגדול ולצמוח עד שהגיע לדרגתו הגבוהה, כך כל אדם יכול לגדול ולצמוח
מכוחות עצמו בלי להזדקק לייחוס כזה או אחר.
