‏הצגת רשומות עם תוויות יעקב קצנלבוגן. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות יעקב קצנלבוגן. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 9 בספטמבר 2016

מתנות קטנות- גדולות- הרב יעקב קצנלבוגן



קראתי בעבר מאמר שמאוד התחברתי אליו, כתב אותו אדם בשם יוחאי שרקי הי"ד (נרצח בפיגוע דריסה לפני כשנתיים בגבעה הצרפתית...) הוא סיפר שנכנס לגלידריה ולפני שהוא ביקש להזמין המוכר נתן לו כפית קטנה עם קצת גלידה. הוא שאל אותו למה הוא נותן לו את זה, אמר לו המוכר כך אנחנו עושים עם כולם, דבר ראשון תטעם ותהנה, תכיר את הטעם הטוב של הגלידה שלנו, אחרי זה אתה בטוח תרצה את ה'כדור הגדול' ועל זה תצטרך לשלם...
הוא המשיל את הרעיון הזה למציאות חיינו, כשתינוק נולד הוא מקבל הכל, אוכל, אהבה, יחס, כל מה שצריך הוא מקבל על מגש של כסף ללא שום תמורה אבל בהמשך החיים הוא צריך להתחיל לשלם בשביל לקבל דברים, המגש של כסף נלקח...
הקב"ה נותן לנו – דבר ראשון את הטעם הטוב, כפית קטנה, גם ללא מאמץ גדול, דע מה אתה יכול לקבל, אבל אם אתה רוצה את 'הכדור הגדול'!!! את הטעם האמיתי והמשובח על זה תצטרך לשלם – להתאמץ ולהשקיע.
כמה שזה נכון, אפשר לראות את זה כמעט בכל תחום.
זוגיות לדוגמא, בדרך כלל ההתחלה נפלאה וחלקה, האהבה פורחת ומשגשגת, ולאחר תקופה קורה שמתחילים קשיים שצריך להתמודד איתם, צריך להתחיל להשקיע בשביל שתהיה זוגיות בריאה וטובה. עבודה חדשה, זמן חדש, מתחילים עם מרץ עם חשק, יש טעם טוב והרגשה טובה, אבל אחרי שנגמרת ההתחלה הטובה זה מתחיל להיות קשה, אין כח וכו'...
אם אני רוצה להרגיש ולהנות באמת, שיהיה לי סיפוק בחיים אין לי ברירה אלא להשקיע, לשלם תמורת ההנאה בכל דבר!
המתנות הקטנות מסתיימות.
אבל המתנות הגדולות ממתינות בדרך עם ההשקעה.

שבת שלום.

יעקב


יום שישי, 15 ביולי 2016

הכח שבך –הרב יעקב קצנלבוגן


בפרשתנו מלמדת התורה כיצד נטהר מי שנטמא מטומאת מת.
מהו הדבר שבשלו מת מטמא? תקצר היריעה להרחיב על ענין זה... אך הרעיון הוא שאין זו טומאה הנוצרת משום שהגוף מצד עצמו מטמא, אלא היא נוצרת בעקבות שהאדם המת נמצא כעת במצב של חוסר יכולת עשייתית והכח הפוטנציאלי שלו נגמר. (ועל כן גם צדיק שזיכך וטיהר את גופו עדיין מטמא במיתתו). זו מהות טומאת מת, אדם שהיה עם יכולות וכעת הוא ללא יכולות.
בכדי להיטהר מטומאת המת מזים על האדם הטמא אפר פרה אדומה.
תנאי הכרחי נצרך בפרה זו "אשר לא עלה עליה עול"!!
הפרה צריכה להיות כבריאתה, ללא שינויים חיצוניים, היא צריכה להיות "בראשיתית".
אפר של פרה אדומה שהיא ללא שינויים יכול להחזיר את האדם למצבו 'הראשוני', למצב שאין עליו טומאה חיצונית של מת.
על האדם להיות תמיד בסוג של מצב פתיחה, במיקום שהוא יכול לשנות ולשפר דברים. הכח הפוטנציאלי של האדם הוא ה'חיות' שלו.
אך מהו פוטנציאל? איך אני יכול להבדיל בין הפוטנציאל הגלום בי לבין החלומות והפנטזיות שלי?
בחור יכול לומר, יש לי יכולת לדעת את כל הש"ס, או להבדיל לפתוח חברה ענקית. יכול להיות שיש לו את היכולת הזאת וטוב שיש שאיפה רחוקה כזאת אך זה איננו הפוטנציאל האמיתי.
הפוטנציאל האמיתי הוא מה שאני יכול לעשות "היום" עם הכלים והיכולות שיש לי "היום", השאיפות הן טובות אבל הן לא רלוונטיות, אני צריך להיות מודע למצבי העכשווי ומכאן לסלול את דרכי.
ניקח לדוגמא את ענין התפילה, בעז"ה יום יבוא ואני אצליח לכוון בכל התפילה, או לפחות ברובה, אבל היום אני לא שם, אין לי עכשיו את היכולת הזאת. מה שכן יש לי זה יכולת לכוון בכמה ברכות בודדות ולכל הפחות בברכה ראשונה. זה הפוטנציאל שיש לי, יש לי יכולת לכוון בכמה ברכות בודדות ואת זה אני חייב להשתדל לממש.
וכן הוא כמעט בכל דבר בחיים,
דבר ראשון - הכר את מקומך!
שבת שלום