מורנו ראש הישיבה

כך נתכונן לחג השבועות!

א

עומדים אנו בתוך ימי ספירת העומר, ימי ההכנה לקראת חג השבועות 'זמן מתן תורתנו' רבים מבקשים לדעת בבהירות כיצד עלינו להתכונן לקראת מתן תורה ומהי תוכנית ההכנה הראויה שתכשיר אותנו השנה מחדש לזכות ב'אור התורה' היורד אלינו משמים מידי שנה בחג השבועות.

נראה בס"ד להציע כאן מסגרת ראויה של 'תוכנית הכנה' בהירה. תוכנית זו תוכל להיות תשתית יסודית לנושאים שבהם צריך כל יהודי להשתלם בהם לקראת החג אם הוא מבקש לזכות בכתרה של תורה.

ב

התנא במסכת אבות (ו,ג) אומר: "גדולה תורה מן הכהונה ומן המלכות. שהמלכות נקנית בשלושים מעלות, והכהונה נקנית בעשרים וארבעה, והתורה נקנית בעשרים וארבע דברים, ואלו הן: בתלמוד, בשמיעת האוזן, במקרא, במשנה, וכו'".

עלינו להבין מהי אותה 'תורה' שנקנית בדברים אלו, הרי לכאורה רבים מתוך ארבעים ושמונה הדברים הללו הם התורה בעצמה כגון, "בתלמוד" "במקרא" "במשנה", וכיצד יקנה האדם דברי תורה אלו עצמם? זאת ועוד, אם המקרא והתלמוד הם הדרך לקנות את התורה, מהי אפוא 'התורה' הנכספת שאותה קונים רק אחרי ארבעים ושמונה הדברים?

עוד עלינו להבין את ההקבלה שעושה המשנה בין מעלות המלכות והכהונה לבין גדלותה של התורה בריבוי קנייניה, הרי ארבעים ושמונה הדברים הללו שהתורה נקנית בהם הם רק 'דרכים' לקניין התורה ולא 'מעלות' המקבילות למעלות המלך ולמתנות הכהונה?

למדנו ממשנה זו יסוד נפלא. התורה הנכספת שעליה מדברת המשנה היא איננה מקבץ ידיעות תורניות אלא  היא הגדרת מהותו של היהודי המושלם שאנו רגילים לכנותו בן תורה.

מהות זו של האישיות התורנית המשולמת מורכבת מארבעים ושמונה מעלות שרכש לעצמו היהודי השלם, מעלות שהקנו לו את התואר 'בן התורה'.

כל יהודי שרכש לעצמו את ארבעים ושמונה המעלות הללו והתחבר עליהם בכל מהותו אישיותו נהפכת לאישיות תורנית, שבכתרה 'כתר תורה' משובצים ארבעים ושמונה מעלות, עליו כתבה המשנה שמעלותיה של האישיות הזו גדולה ממעלותיו של הכהן. הוא גדול יותר במעלותיו אפילו ממלך ישראל.

ג

אם נשים לב, ניווכח שבתוך ארבעים ושמונה מעלות אלו ישנם כמה סוגי מעלות שאפשר לחלק אותם לקבוצות של:

א. עניני יראת שמים כמו: יראה, מיעוט שחוק ועוד

ב. חומרי למידה, כמו: תלמוד, מקרא, משנה, ועוד

ג. הרגלי למידה נכונים, כמו: שמיעת האוזן, עריכת שפתיים, פלפול התלמידים, ועוד

ד. מידות טובות, כמו ענווה, שמחה, ועוד.

כל אחת מקבוצות מעלות אלו, אינם רק צורה ודרך 'איך' לרכוש תורה, אלא כל מעלה ממעלות אלו אם יצליח להפוך אותה היהודי ל'טבע שני' אצלו הוא יבנה בכך עוד קומה בבניין התורה של אישיותו. כי כל מעלה יש בה ערך והנהגה טובה כשלעצמה ובהתקבצות יחד הם יוצרים אישיות חדשה הנקראת 'בן-תורה'

תורה אינה מקבץ ידיעות תורניות, אלא יש בה את היכולת היחידה להכיר את הקב"ה ולהתחבר אליו כראוי.

תורה היא גילוי רצון האלוקים וכדי להבין את רצונו ולהתחבר אליו בחיבור שלם ומוצלח על היהודי להשתלם במקצוע היחיד שמכשיר אותו לכך והוא 'מקצוע התורה'. מקצוע זה אינו כשאר המקצועות הנרכשים אלא יש בו את הצורה הנכונה של החיים היהודיים.

כדי לחיות נכון נדרש היהודי לא רק ללמוד את התורה אלא 'לרכוש' אותה ולהפוך אותה לחלק בלתי נפרד בעצם חייו.

לשם כך דרושות ללומד ארבעה דברים:

א. יראת שמים

ב. ידיעות תורניות

ג. הרגלי למידה נכונים

ד. מידות טובות

בלעדי ארבעה עקרונות אלו לא נוכל להשיג ולהרגיש נכון את האלוקים המתגלה אל האדם בבהירות דרך לימוד התורה, ולא נצליח לחיות חיים יהודיים מושלמים.

ד

לאור דברים אלו מוצעת בזה דרך ברורה כהכנה לקבלת התורה.

התוכנית המוצעת היא כדלהלן:

בשלב הראשון, עלינו ללמוד היטב את המשנה באבות ולהבין לגמרי את כל אחת ממעלות התורה.

במפרשי המשנה מצאנו כמה פירושים לכל אחת מהמעלות האמורות, ומומלץ לכל לומד לאמץ את פירוש המעלה שהכי מדברת אליו.

בשלב השני עלינו לאמץ לעצמנו בכל יום עד לחג השבועות כמה מעלות ולתרגל אותן הלכה למעשה.

מומלץ כאמור לחלק לעצמנו את המשנה לארבעה הקבוצות האמורות שהן:

א. עניני יראת שמים

ב. חומרי הלמידה הנכונים

ג. הרגלי מידה נכונים

ד. מידות טובות

לאחר שחילקנו לעצמנו את המשנה ברשימה כתובה נוכל לאמץ ולתרגל בכל יום כמה ממעלות התורה לאחר שהצבנו אותן מול עיננו. בכך ניצור לעצמנו מסורת של תוכנית עבודה ברורה ומאתגרת.

טעימה הגונה זו מכל אחת מארבעים ושמונה המעלות  תיצור אצלנו שאיפה להשתלם בהם ולבנות אצלנו את האישיות התורנית הנכספת שהיא גדולה במעלותיה מכל אישיות אחרת בעולם.

לאחר הכנה שכזו יגיע אי"ה חג השבועות הבעל"ט ואור התורה היורד אלינו משמים ביום זה יעצים אצלנו את המעלות שטעמנו מהן בימי ההכנה לקראת החג.

כך נתכונן לחג השבועות כראוי.

הרב ברוך צבי גרינבוים

בית המקדש – המשך מעמד הר סיני

בפרשתנו אנו מוצאים את המצוה של הקמת בית מקדש, שנאמר "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כה, ח).

הבה נתבונן, לשם מה נדרש לנו באופן העקרוני בית מקדש? גם המטרה המבוארת בפשוטו של מקרא כדי שישרה הקב"ה את שכינתו בתוכנו, אינה מבוארת בצורה מספקת, לשם מה נדרש לכך בית, וכי המטרה של 'השראת השכינה' חייבת לעבור דרך בית או מקום מסוים, והלא עיקר המטרה הוא שיתקיים בנו "ושכנתי בתוכם", ואם נזכה לכך יכול הקב"ה להשרות שכינתו ישירות עלינו ואל תוך ליבנו ללא צורך במעבר דרך בית?

גם המטרה המבוארת בהמשך הפרשה במטרת עשיית הארון "ונועדתי לך שם ודיברתי איתך מעל הכפורת", אינה מבררת לנו מדוע נדרש לכך מקום מסוים. וכי לא יוכל הקב"ה להשמיע את דבריו באופן ישיר אל משה רבנו כדי שהוא-משה-ישמיע אותם לנו? ומדוע שדבר ה' יישמע אל משה דווקא 'שם' מבין שני הכרובים שמעל ארון הקודש שבו התורה?

מעמד שלא מסתיים!

כדי לבאר את ענינו היסודי של "הבית הגדול והקדוש שנקרא שמו עליו", הבה ניכנס אל בית מדרשו של הרמב"ן ונאזין לסוד הנפלא שמתגלה לנו שם:

"והנה עיקר החפץ במשכן הוא מקום מנוחת השכינה שהוא הארון... וסוד המשכן הוא, שיהיה הכבוד אשר שכן על הר סיני שוכן עליו בנסתר... והיה במשכן תמיד עם ישראל הכבוד שנראה להם בהר סיני. ובבא משה היה אליו הדבור אשר נדבר לו בהר סיני. וכמו שאמר במתן תורה (דברים ד, לו) "מן השמים השמיעך את קולו ליסרך ועל הארץ הראך את אשו הגדולה", כך במשכן כתיב (במדבר ז פט) "וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת מבין שני הכרובים וידבר אליו"... והמסתכל יפה בכתובים הנאמרים במתן תורה ומבין מה שכתבנו בהם, יבין סוד המשכן ובית המקדש...". אלו תמצית דברי הרמב"ן.

שומעים אנו כאן סוד נפלא ומרגש. ההתגלות שהייתה בהר סיני לא הייתה חד פעמית והיא לא נגמרה לגמרי בסוף המעמד, אלא היא המשיכה ו'נכנסה' אל תוך הלוחות המייצגות בתמצית את כלל דברי התורה שיימסרו ויילמדו בכל הדורות ('כל תרי'ג מצוות בכלל עשרת הדיברות הן..רש'י,שמות כ'ד-יב ).

גילוי  כבוד ה' אינו כולל שום תמונה או ציור שהרי האלוקים 'אינו גוף ולא ישיגוהו משיגי הגוף' ולכן הוא אינו ניתן להשגה-'כי לא יראני האדם וחי',ואם כך עלינו להבין  ,כיצד יוכלו בני האדם לחוות התגלות אלוקית? אלא שהתגלות כבוד ה' יכולה להיות אפשרית רק דרך החוויה הרוחנית שיש בשמיעת  כל אותם דיבורים והוראות החיים הניתנים מאת ה' ואלו כלל דברי התורה שנמסרו בכל הדורות ע"י חכמי התורה והם נלמדים על ידנו.

בהר סיני  שהיה בעצם הבית מדרש הכי גדול שמע עם ישראל את דברי ה' - שהם בעצם דברי תורה - ברמה האישית הכי גבוהה שאי פעם חוו אותה בני האדם. דיבורים אלו ועוצמת החוויה האלוקית שחוו עם ישראל בשמיעתם, נכתבו ו'נגנזו' בתוך לוחות הברית, כך שהימצאותם של הלוחות בקרב עם ישראל היא המשכה של אותה חווית מעמד הר סיני.

קודש הקדשים שבתוך בית המקדש הינו בעצם המשכו של הבית מדרש הגדול של הר סיני, ודבר ה' המתגלה ממנו תמיד  דרך לוחות הברית  הנמצאים בתוך ארון העדות זוהי המשכה של ההתגלות של מעמד הר סיני עצמה.

הכהן הגדול, האיש המקודש ביותר המייצג את עם ישראל, הינו מקבילו של משה רבנו, שרק הם, לאחר הכנה ראויה, יכולים להיכנס בזמנים הראויים אל תוך הקודש, לשמוע את דבר ה', להוציא את התורה אלינו ולהשמיע את דבר ה'.

בית – שימור המעמד

אנו מבינים מעתה מדוע נדרש לכך מקום מסוים ובית מיוחד.

רק בית מקדש, הבנוי בצורה מדויקת בהוראת ה' לנביאיו, רק הוא יכול להיות מקום שעליו יתגלה האלוקים ובתוכו ימשיך מעמד הר סיני להתקיים ולאפשר לעם ישראל לחוות קרבת אלוקים ברמה הגבוהה ביותר ולשמוע את דבריו היוצאים מתוך האש.

אמת הדבר שיכולה שכינה לשרות על עבדי ה' בכל מקום שהם, ו"קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת", אך אם באנו להמשיך ו'לשמר' את מעמד הר סיני ושפע ההארות שזכינו להן מכח המעמד ההוא, לשם כך נדרש בית שייבנה לפי 'תכנון אלוקי מדויק' ויוכל כביכול להכיל תמיד את אלוקי השמים המתגלה מתוך הבית  בהתגלות שיש בה מעין מעמד הר סיני. בית קדוש זה שהוא כדוגמת הר סיני מאפשר לכל מי שרוצה להתקדש ולשמוע את דבר ה' היוצא מארון התורה, לבוא בהכנה הראויה ובכל שימת הלב הנדרשת,להקריב קרבנות, להתפלל, לשוב בתשובה, לשמוח ולהיראות לפני ה' ולחוות מעין אותן חוויות רוחניות שחוו עם ישראל בבהירות נוראה בהר סיני.

לומדי התורה שבכל הדורות למרגלות ההר

עלינו לשים לב, שאין דבר ה' וגילויו המושלם מתגלה לנו בכל הבית, אלא דווקא מתוך ומעל ארון הברית.יש בכך מסר תמידי מהקב"ה שהתגלותו ואפשרות החיבור אליו חייבים לעבור דרך 'ספר התורה' הנמצא בתוך קודש הקדשים – "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".

זהו לימוד ענק עבורנו, שהאמונה המושלמת בה' והחיבור אליו יכולים להיות אך ורק כשאנו קשובים ומוכנים לקלוט את דבר ה' המתגלה מתוך ספר התורה.

שלושה בתי דינים של רבותינו הסנהדרין היו בזמן בית המקדש. בהר הבית, בעזרה, ובלשכת הגזית בצידו של קודש הקדשים. מפני שרק שם יכלו חכמי התורה לשמוע ברוח קודשם את דברי האלוקים הנשמעים תדיר מתוך קודש הקדשים.

לאחר חורבן הבית והיעלמותם של לוחות הברית נכנסנו למצב קשה מאוד של גלות בה דבר ה' אינו נשמע בעולם בבירור ומעמד הר סיני אינו ממשיך להתקיים בעוצמה ובבהירות.

למרות זאת גילו לנו חז"'ל שמאז חורבן הבית 'אין לו להקב'ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד'. משמעות הדבר שעדיין קיימת אפשרות לגלות ולהרגיש מעין  כבוד ה' שהיה בעולם כשהיה לנו בית מקדש והיא אפשרית כאמור דרך לימוד התורה שבו מתגלה כבוד ה' בעולם.בתי המדרשות - בתי מקדש מעט - שאנו יושבים והוגים בהם בתורה הם הם ההשתתפות הנצחית שלנו במעמד הר סיני, שגם היום ,בזמן החורבן והגלות ,עדיין קולותיו נשמעים בבירור לכל עמלי התורה.

לאחר מעמד הר סיני אומר משה רבנו:"את הדברים האלה דיבר ה' אל כל קהלכם בהר מתוך האש..קול גדול ולא יסף" (דברים,ה,יט).-'ולא יסף היינו ולא פסק כי קולו חזק וקיים לעולם..דבר אחר,לא יסף,לא הוסיף להראות באותו פומבי' (רש'י שם).

אם נרצה לבדוק היכן למעשה נשמעים עד היום קולותיו של הר סיני נוכל למצוא אותם רק בבתי המדרשות שבהם נשמעים קולות לומדי התורה המתכנסים בשעת לימודם למרגלות ההר ושומעים את דבר ה' החזק וקיים לעולם.