הרב הלל חסידים

מלך בדרכו של אהרן הכהן

בפרשתנו מסופר על פטירתו של אהרן הכהן.

נאמר בפסוק "ויראו כל העדה כי גווע אהרן ויבכו את אהרן שלושים יום כל בית ישראל". כותב רש"י: 'האנשים והנשים לפי שהיה אהרן רודף שלום ומטיל אהבה בין בעלי מריבה ובין איש לאשתו'.

במקום נוסף מציין זאת רש"י בספר דברים - בפרשת וזאת הברכה, על הפסוק "ויבכו בני ישראל את משה בערבות מואב שלושים יום". כותב רש"י: 'בני ישראל – הזכרים. אבל באהרן, מתוך שהיה רודף שלום ונותן שלום בין איש לרעהו ובין אישה לבעלה נאמר כל בית ישראל זכרים ונקבות'.

הלל הזקן הלך בדרכו של אהרן הכהן ומדריך אותנו ללכת בדרכו של אהרן הכהן, ועל כך אומרת המשנה במסכת אבות: (פרק א' משנה י"ב) "הלל אומר הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה".

ישיבתנו - ישיבת דרך ה', הולכת בדרכו של אהרן הכהן!

נמשיך את הדרך ונעלה מעלה מעלה.

בברכת אהבת שלום

יעקב שפיצר

לאחרונה נתקלנו יותר מידי במילה 'שיימינג' זו מילה שנכנסה ללקסיקון הישראלי בתקופה האחרונה. מצאנו את זה אצל ישראלי אחד שעבד במשרד הפנים ואז באה אישה ממוצא אתיופי ואמרה משהו. לטענתו היא ביקשה איזה שהוא קידום בתור - אך הוא סירב וביקש שהיא תחכה כשאר הממתינים אך היא ייחסה את זה לצבע עורה הכהה ולאחר  מכן היא פרסמה סטטוס ברשת החברתית על כך שהיא הופלתה בגלל מוצאה. לאחר כמה ימים של מאות ואלפי צפיות בארץ ומחוצה לה הוא החליט  לכתוב מכתב מרגש המתאר את אורח חייו עד כמה שהוא אדם סבלני כלפי האחר ושזה האג'נדה שמלווה אתו לאורח חייו במשרתו הציבורית והאישית. הוא אפילו הוציא על כך ספר...

חשבתי שאפשר לדמות את לפרשת השבוע שלנו: אנחנו רואים אצלנו בפרשה את המרגלים ששלחו אותם לתור את הארץ. כשהם חזרו הם תיארו את הארץ כמו שכתוב "ושם ראינו את הנפילים ובני ענק מן הנפילים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם". הדברים הם דברים נכונים – כלומר, היו באמת אנשים ענקים בארץ ובכל זאת אנחנו רואים שהם קיבלו על כך עונש. כאן מצאתי דמיון שיש סיפור שהוא אמיתי ולמרות זאת שנותנים אותו לשיפוט הציבור לא תמיד הוא צודק והוגן. כשמוציאים את זה מפרופורציות ומנפחים את זה, זה הופך לדבר רע מאוד והתוצאות הרי הם ידועות לנו. בכמה מקרים של שיימינג לאחרונה זה מלמד אותנו שגם על משהו שאנחנו יודעים שהוא אמיתי ונכון הוא לא בהכרח נתון לשיפוטינו.

שבת שלום 

דן סגל - משהו קטן וטוב

חג האסיף

יש כל מיני אפשרויות לתאר את החג שנחגוג מחר. יש את אלה שאומרים שבועס', ואז עולה זכרונו של המשגיח שמנופף באצבעו, צווח, שהלילה הזה כל אחד יכול להתאמץ ולהשיג מה שבכל השנה אי אפשר. והוא צודק. דורש, שהלילה כולו יעבור בתענית דיבור. דורש, שהלילה הזה הוא לא רוצה לעשות כל חצי שעה את הסיבוב הקבוע לאסוף את הבטלנים מהחוץ או מהחדר אוכל.

יש את אלה שאומרים שבועות, רגיל. שמעלה טעם של קפה בפה. וגם מזכיר לי, כמה מוזר זה לטרוף ערמות של עוגות גבינה עם עיניים עצומות. שאתה מנסה להבין מה ממתין לך בפנים העוגה, אבל אתה עייף מידי לבדוק. בעצם כל מה שיביאו לך בשעה הזאת אתה תאכל. כי בכלל לא בטוח שאתה באמת ער..

ויש את החג הזה ש..בועות. עם הדגש על השין, שאת ה-וועות אתה בקושי שומע. זה כבר חג אחר לגמרי. זה עם רב ספרדי שנותן דרשות ארוכות, ממש אחלה חג. רק צריך לזכור להביא כריות ושמיכות לבית הכנסת, אל תגידו שלא הזכרתי לכם.

המסקנה שלי היא: שכל אחד צריך לחגוג את החג איך שזה עושה לו טוב בלב. לא משנה מאיזו עדה אתה. העיקר שמחת החג. חג שמח שיהיה לכולכם חבריי היקרים.

דוד מור

לא להלוות בריבית, למה מה קרה?

"את כספך לא תתן לו בנשך", קשה לי להבין מה האיסור החמור בלקחת רבית מהלווה, אם חבר חייב מאתיים ₪ לקנות פאקט מחבר שחזר מאומן, אני מביא לו מאתיים והוא מחזיר מאתיים שלושים (זה כבר שיקול שלו אם עדיין שווה לקנות את הפאקט), מה יש? מה קרה? נעשה כמה ג'ובות אחי, מה אסור להרוויח?

רבי נתן בשם רבי נחמן כותב בליקוטי הלכות, "שהשפע של האדם בא לו בבחינת הנפש שלו, וכשאדם לווה ממון מאחרים אזי משועבד אליו שיעבוד גופו וכל נכסיו,בבחינת ''עבד לוה לאיש מלוה'', ואז נכלל נפש הלווה בנפש המלווה, ואזי מקבל המלווה ע''י זה שפע של ממון הבא גם מצד נפש הלווה, כי כל נפש יש לה איזה שפע של ממון. וזה עניין איסור ריבית".

בעצם זהו רעיון עצום, ברגע שחבר בא ולקח ממני כמה שקלים השפע של הממון שאמור להגיע אליו, עובר אלי, מדין ''שיעבוד'' מסוים של השפע הממוני שיורד על נפשו ''כי כל נפש יש לה איזה שפע של ממון''.

עכשיו, אוקיי הבנו את הרעיון איך כל זה קשור לאיסור ריבית?

הרעיון הוא שכשאדם מבין שהשפע מגיע מה' יתברך ובעצם יש לה' יתברך מספיק דרכים לתת לו שפע, אז הוא מסתפק בזה שחברו יחזיר לו את הקרן, שבקרן הזו לבדה גלום שפע רב שיספיק לו.

אבל כשהוא רוצה לאכול מהשני ע''י לקיחת רבית, יש בזה עניין של חוסר אמונה וביטחון בה' יתברך ''וזה עניין איסור ריבית''.

רעידת האדמה הקשה שהתרחשה בשבת האחרונה בנפאל גרמה לאלפי הרוגים, אנשים איבדו את כל מה שהיה להם, במקרה הטוב את הרכוש ובמקרה היותר גרוע את החיים, כעת הם צריכים להתחיל הכול מחדש, חיים ושנים ששקעו אל מתחת האדמה.

כמובן שהמדינה שלחה משלחת חילוץ. חשבתי לעצמי, מה אם ח"ו יקרה פה כזה אסון, האם מישהו יבוא לעזור לנו כמו שאנחנו באים לעזרה? האם מישהו בכלל יסתכל לכיווננו, או ששוב איכשהו יאשימו אותנו שאנחנו לא דואגים לערבים ואנחנו האשמים?
מישהו אמר השבוע בהומור שרעידת האדמה הייתה כי היו שם הרבה ישראלים והיה עומס משקל וודאי שזהו דבר מגוחך ביותר והעולם יודע טוב מאוד להאשים אותנו בכל דבר שזז שלא כרצונם.
אנחנו פריירים שכל דבר שזז בעולם אנחנו מגעים לעזור במקום שנעזור לאנשים שחיים אצלנו לכל העניים ולטפל בבעיות בבית.
כמה שזה נראה קשה אני לא מאחל לאף אחד להיות שם כשזה קרה, התמונות מזעזעות מספיק ,אנשים נותרו בלי משפחה וקורת גג. גם צריך להגיד תודה לרבי מחב"ד שגרם שיהיו בתי חב"ד בעולם במקומות הכי נידחים בעולם אפשר למצוא את היהדות וגם עכשיו בית חב"ד בקטמנדו פתח את שעריו לכל אילו שהיו בלי אוכל ימים שלמים. אז תודה לרבי מחב"ד, ואני לא חבדנ"יק...

שנתבשר רק בשורות טובות,

שבת שלום.