שלבים בגאולה
מורנו ראש הישיבה, הרב ברוך צבי גרינבוים שליט"א
"לכן אמור לבני ישראל אני ה', והוצאתי
אתכם מתחת סבלות מצרים, והצלתי... ולקחתי... והבאתי... וידבר משה כן אל בני ישראל ולא
שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה" (שמות ו, ו-ט)
הבה נתבונן במטרה, שבשבילה נשלח משה רבינו
לומר לבני ישראל את חמשת לשונות הגאולה, והרי לימדונו חז''ל ''כשם שמצוה על אדם לומר
דבר הנשמע כך מצוה על האדם שלא לומר דבר שאינו נשמע'' (יבמות ס"ה), וכיון שעם
ישראל היו "בקוצר רוח ובעבודה קשה", מה תועלת יש בלשונות מפורטות כל כך של
גאולה, שמתארות בפירוט את תהליך היציאה, הגאולה והכניסה לארץ ישראל, כשאין לבני ישראל
בכלל 'אוזן לשמוע' דברים אלו ?
שאלתנו מקבלת משנה תוקף, אל מול העובדה,
ששליחות זו של משה אל העם, נאמרת לו לאחר שטען משה אל ה' [בסוף פרשת שמות] ''ומאז באתי
אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך''. דהיינו, ששעבוד העם החריף לאחר
שהשמיע משה את בשורת הגאולה הראשונה, שעליה הגיב עם ישראל באמונה גדולה, "ויאמן
העם וישמעו כי פקד ה' את בני ישראל" (ד, לא), וא''כ אנו מבקשים להבין, מהי המטרה
לומר שוב דברים אלו, בשעה שכל הסימנים מראים לכאורה שאין סיכוי שהעם יאמין שוב בגאולה
שמשה בישר עליה זה מכבר.
קוד הגאולה
בפרשת שמות אנו מוצאים הבטחה מאת הקב''ה
אל משה, שבני ישראל אכן יקבלו ממנו את בשורת הגאולה. וכך אמרה לנו התורה ''ושמעו לקולך''.
רש''י הסביר לנו את פשרה של הבטחה זו, שאם
יאמר להם משה רבינו בדיוק את מילות הקוד של
הקב''ה ''פקוד פקדתי אתכם'', מיד ישמעו בקולו, והסיבה לכך: ''שכבר סימן זה מסור בידיהם
מיעקב ומיוסף שבלשון הזה נגאלין, יעקב אמר להם, ''ואלוקים פקוד יפקוד אתכם", יוסף
אמר להם "פקוד יפקוד אלוקים אתכם'', והוסיף הרמב''ן שמסורת של גאולה היא בידם
לכל גואל שיבוא ויאמר להם 'פקידה כפולה', שהוא גואל אמיתי.
בואו נבין מהו העומק בקוד הסודי זה של פקידה כפולה - "פקוד יפקוד"
- שברגע ששמעו זאת מיד האמינו בגאולת משה.
לשם כך עלינו להתבונן בדברי המדרש המופלאים,
המובאים ברמב''ן סוף פרשת שמות, על הפסוק בשיר השירים ''דומה דודי לצבי או לעופר האילים''
- מה צבי זה נראה וחוזר ונראה, כך גואל הראשון נראה להם, וחוזר ונכסה מהן, וחזר ונראה
להם".
לאור דברי המדרש, מסביר שם הרמב''ן את טענת
משה ''מאז באתי לדבר אל פרעה'', שמשה טען, למה הרעותה לעם למהר לשלוח אותי קודם שהגיע
הקץ, כי לא היה ראוי לשלוח אותי עד שתרצה להצילם.
אכן טענה חזקה טוען משה, ועלינו למצוא את
תשובת ה' לטיעון זה, באומרו שם ''עתה תראה אשר אעשה לפרעה'', ומיד אח''כ נשלח משה אל
העם בלשונות הגאולה האמורות לעיל, שכאמור בנ''י לא שמעו אותן מקוצר רוח ועבודה קשה.
סוד "גאולת השלבים"
סוד נפלא בתהליכי הגאולה אנו למדים מגאולת
מצרים, שממנה אנו לומדים את כל שורשי הגלויות והגאולות הכלליות והפרטיות הפוקדות את
עם ישראל.
גאולת מצרים, מעבר לכך שהיתה גאולת הגוף
מעבודת הפרך, היתה גאולת הרוח, חירות עולם רוחנית. כדי להוציא את עם ישראל, שהיה שקוע
לגמרי בכל טומאה אפשרית בארץ הטומאה הבלתי מוגבלת, אל הגאולה הרוחנית של קבלת התורה,
היו עם ישראל צריכים לעבור תהליך ארוך ועמוק של הזדככות ולימוד מחודש ויסודי של יסודות
האמונה היהודית המסורה לנו מאבותינו הקדושים. אמונות ודעות אלו, הערכים הקדושים
והמידות הטובות של עם ישראל, נרמסו תחת רגלי המצרים שעשו מאמץ להשקיע את אמונת עם הקודש
בטומאת מצרים, ולהשכיח מהם כל זיק רוחני קדוש.
כדי לגאול את עם ישראל ולהנחיל לו כמעט
מחדש את כל היסודות שעליהם נשענת אמונתנו, אין אפשרות לעשות זאת בפתע פתאום ובבת אחת,
לעם של עבדים שאין להם כל מושג רוחני. זהו תהליך ארוך ומחושב שתחילתו בבשורה כללית
של גאולה, שתלמד דבר ראשון את העם את אמונת ה' ואת תפקידם ההיסטורי כמוציאים לפועל
של התוכנית האלוקית בעולם.
לאחר שישמעו לראשונה על המושגים
הגבוהים הללו, יגיעו עוד לימוד ועוד בשורה, שיבנו בלב העם לאט ובצורה יסודית ובריאה,
את אמונתו החדשה והאיתנה.
מבחני אמונה
פשרו של הקוד הסודי "פקוד יפקוד",
הוא בכך שהוא מגלה את המסגרת הכללית של תהליך הגאולה כולו, שהוא לא יכול להיות בבת
אחת, אלא אך ורק בצורה זו של צבי, שנראה ונכסה, נראה ונכסה. הקב''ה מראה את הגואל בפעם
הראשונה, ובכך מצית את התקווה ומראה את היעד והמטרה הנכספת. תקווה זו עליה להיות
מופנמת חזק מאוד, ולאט לאט, בצורה יסודית ואמיתית, עד כדי כך שגם אם יתכסה הגואל, ויהיה
נדמה אולי שהגאולה מתרחקת ואין סיכוי לאמונה, על המאמין להתחזק באמונתו, בכל מחיר.
רק מבחן זה באמונה, מעלה את המאמין לשלב
הנוסף בגאולה, ומכשיר אותו שוב להתגלות נוספת של הגואל, בדרך לגאולה השלימה. סוד זה
מסר יעקב לבניו, ואמר להם: תתחזקו בני ותדעו שהגאולה מגיעה בצורה של הרבה פקידות, שיש
להם מטרה אחת. לבנות את הגאולה הרוחנית בצורה יסודית ומובנית, שלב אחרי שלב, וכל שלב
מביא את המאמין לשלב הבא עד לגאולה השלימה. "גאולת השלבים" הזו נותנת
לנגאלים להרגיש ולשמוח, בכל שלב ושלב של הגאולה השלמה הנכספת.
נבין מעתה את פשרה של תשובת ה' על טענת
משה ש"מאז באתי אל פרעה לדבר בשמך, הרע לעם הזה'".תשובתו של הקב"ה
היא שלאחר שהוצתה בלב העם האמונה הבסיסית בגאולת השלבים האמורה של "פקוד
יפקוד", עליהם לעבור מבחני אמונה, שאם יעברו אותם הם יזכו לחלק נוסף בגאולת
השלבים.
כאן בשלב זה, נשלח אליהם משה בשליחות
נוספת, לומר להם את ארבעת לשונות הגאולה, שהם פירוט מפורט יותר בגאולת השלבים, למרות
שבני ישראל לא מסוגלים לשמוע אותם לגמרי. אכן, בני ישראל נמצאים בקוצר רוח, ועדיין
אינם בדרגה לשמוע ולהפנים את תפקידם הגדול בהיסטוריה העולמית, בקבלת התורה ובזכייה
בארץ ישראל. אך כחלק מתהליך הגאולה עליהם לדעת שיש כאן תהליך של גאולה הבנוי משלבים.
השלב הראשון: "והוצאתי", אח''כ "ולקחתי", ואח''כ "והבאתי",
שאלו התהליכים של הפקידה כפולה, פקוד-יפקוד.
נכון, עם ישראל עדיין לא מסוגלים לשמוע
ולהאמין בכל הלב, בדרגות הגבוהות של הגאולה השלימה, אך הם כן מסוגלים לשמוע על
עולם מושגים גבוה יותר שאליו הם אמורים לשאוף.
"ולא שמעו אל משה", אין הכוונה
שהם לא שמעו בכלל את דבריו, אלא שלא קיבלו ולא הפנימו (כלשון התרגום "לא שמעו
– לא קבילו") שאכן הם הם, עם של עבדים השקוע בתוך שערי הטומאה, מסוגל לקבל תורה,
ולהיות עם ה'.
השלב הראשון בגאולה היה, לבנות לעם
ישראל עולם של מושגים גבוהים, ולומר להם שהם לא סתם עם של עבדים חסרי תקווה, אלא הם
"עם קרובו" של הקב"ה, וגם אם לא יקבלו ברגע זה את הבשורה, הם יפנימו
אותה אט אט וישאפו אליה.
שלב
אחרי שלב
כשאנו יושבים בבית המדרש, ושומעים על המטרות והיעדים הגדולים
שמתפקידנו להגיע אליהם, אל לנו להיבהל אם עדיין איננו אוחזים במדרגות אלו. אך אנו
חייבים לשמוע עליהם ולדעת את תפקידנו ההיסטורי כעם ה' שאליו אנו צריכים לשאוף
ולהגיע בסוף התהליך. ידיעות אלו מרוממות אותנו ומקרבות אותנו אל אותן מטרות נכספות.
זאת עלינו לדעת! אין גאולה הבאה בפתע פתאום,
ללא הכנה ראויה, וללא שלבים בגאולה.
כאמור, מטרות גאולת השלבים הן שתיים. המטרה הראשונה היא מבחני אמונה, שכל
אחד מהם הוא שלב שמעלה אותנו לשלב גבוה יותר באמונה, והמטרה השניה היא, ההפנמה של
כל שלב של אמונה בליבנו, כדי שנהיה אחוזים בו לגמרי.
''כך היא גאולתם של ישראל, קימעא קימעא''!
(שהש"ר ו י)
