בפרשתנו מלמדת התורה כיצד נטהר מי שנטמא מטומאת מת.
מהו הדבר שבשלו מת מטמא? תקצר היריעה להרחיב על ענין זה... אך הרעיון
הוא שאין זו טומאה הנוצרת משום שהגוף מצד עצמו מטמא, אלא היא נוצרת בעקבות שהאדם
המת נמצא כעת במצב של חוסר יכולת עשייתית והכח הפוטנציאלי שלו נגמר. (ועל כן גם
צדיק שזיכך וטיהר את גופו עדיין מטמא במיתתו). זו מהות טומאת מת, אדם שהיה עם
יכולות וכעת הוא ללא יכולות.
בכדי להיטהר מטומאת המת מזים על האדם הטמא אפר פרה אדומה.
תנאי הכרחי נצרך בפרה זו "אשר לא עלה עליה עול"!!
הפרה צריכה להיות כבריאתה, ללא שינויים חיצוניים, היא צריכה להיות
"בראשיתית".
אפר של פרה אדומה שהיא ללא שינויים יכול להחזיר את האדם למצבו 'הראשוני',
למצב שאין עליו טומאה חיצונית של מת.
על האדם להיות תמיד בסוג של מצב פתיחה, במיקום שהוא יכול לשנות ולשפר
דברים. הכח הפוטנציאלי של האדם הוא ה'חיות' שלו.
אך מהו פוטנציאל? איך אני יכול להבדיל בין הפוטנציאל הגלום בי לבין
החלומות והפנטזיות שלי?
בחור יכול לומר, יש לי יכולת לדעת את כל הש"ס, או להבדיל לפתוח
חברה ענקית. יכול להיות שיש לו את היכולת הזאת וטוב שיש שאיפה רחוקה כזאת אך זה
איננו הפוטנציאל האמיתי.
הפוטנציאל האמיתי הוא מה שאני יכול לעשות "היום" עם הכלים
והיכולות שיש לי "היום", השאיפות הן טובות אבל הן לא רלוונטיות, אני
צריך להיות מודע למצבי העכשווי ומכאן לסלול את דרכי.
ניקח לדוגמא את ענין התפילה, בעז"ה יום יבוא ואני אצליח לכוון
בכל התפילה, או לפחות ברובה, אבל היום אני לא שם, אין לי עכשיו את היכולת הזאת. מה
שכן יש לי זה יכולת לכוון בכמה ברכות בודדות ולכל הפחות בברכה ראשונה. זה
הפוטנציאל שיש לי, יש לי יכולת לכוון בכמה ברכות בודדות ואת זה אני חייב להשתדל
לממש.
וכן הוא כמעט בכל דבר בחיים,
דבר ראשון - הכר את מקומך!
שבת שלום
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה