יום חמישי, 15 בינואר 2015

דברים שרציתי לומר

 מקימים ועדת חקירה                                                                              
זלמן רובינשטיין

כולנו זוכרים את מראות השלג של השנה שעברה, עיר הבירה נצבעה בלבן, ולאחר מכן נחסמה.
בהתחלה העירייה מחליטה על ביטול הלימודים, כלי רכב כבדים נפרסים בצירים הראשיים של העיר כדי לפנות את השלג משאיות שסוחבות תשעים טון של מלח, על מנת להמיסו. אני זוכר את הנגמ"שים מפנים את האנשים וחיילים מחלצים אנשים מבתים.
מאות מכוניות נתקעו בדרכי הגישה לירושלים ובטלזסטון בכלל לא היה לאנשים חלות ואוכל לשבת. אנשים היו ממש מבולבלים ולא ידעו מה לעשות. ממש כאוס.
כלי התקשורת חיפשו את האחראים למחדל, חיפשו למי לערוף את הראש, ועדות חקירה קמו כדי לחפש אשמים.
בשבוע שעבר ביום שלישי הלכתי לרמי לוי לקנות כפפות וקצת ציוד הישרדות, אני נכנס ורואה שהמקום פשוט מלא באנשים דואגים, כל אחד הכין את עצמו ואת ביתו לקראת הסופה המתקרבת, מכפפות ועד מוצרי מזון ומנורות חירום. אני מקבל בפלאפון (הכשר של נתיב) תמונות של אוטובוסים עם שרשראות, טרקטורים, מפלסות וטונות של מלח שהכינה העירייה בשביל נזקי השלג והכל בגלל המחדלים של השנה שעברה.
וכל זה למרות שבחדשות ובשירותי המטאורולוגיה דיווחו שהשלג של השנה הזאת לא יהיה כבד כמו בשנה שעברה ובנוסף לכל זה, ראיתי שהרשויות הקימו חדרי מצב ואנשים היו בפחד והכינו מזון וציוד לבית.
ומזה באה לי תובנה, ככה זה גם בחיים, תמיד יהיה פאשלות ותמיד נעשה טעויות, אבל צריך ללמוד מזה מסר לחיים,
קורה שאדם נופל ועושה טעות אבל בנאדם חכם לא מרים ידיים, לא מוותר, אלא מתכונן לפעם הבאה בצורה המקסימלית, גם אם אנשים יאמרו, "אתה מגזים", "אתה סתם לוקח את זה כבד". צריך לעשות הכל כדי שלא יהיה "פעם הבאה".
לפעמים בסוף גם לא יקרה כלום (כמו עם השלג השנה, שלא היה כבד) אבל אנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות שלנו ואת ההכנה לנפילה, שבשונה מהסיפור עם השלג, יכול להיות שבגלל הכנה לא תהיה נפילה.
 אנחנו צריכים להכין את עצמנו לגרוע ביותר ולקוות לטוב ביותר.

שבת שלום, זלמן.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה