מורשת אפרים ומנשה
הרב אברהם ליפשיץ
בפרשתנו פרשת ויחי – החותמת את ספר בראשית – מופיעות שתי דמויות
התופסות נתח מכובד בחציה הראשון של פרשתנו, הלא הם נכדי יעקב אבינו מנשה ואפרים.
נכדים אלו זוכים פעמיים. פעם אחת זוכים הם להימנות בין שבטי י-ה,
למרות היותם רק נכדי יעקב ולא בניו, ובשניה זוכים הם להיות דוגמא וסמל לברכה לדורי
דורות "בך יברך ישראל לאמר ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה".
והתמיהה עולה וצצה מאליה, מכל עשרות נכדיו בוחר הסב יעקב אבינו לברך
באופן פרטי דווקא את מנשה ואפרים, ולא אף אחד אחר משאר נכדיו שגדלו בצילו וצמחו
במחיצתו כל השנים בטהרה ובקדושה?
הברכה הכה-הרואית, הברכה אותה כל אב מברך את בנו בליל התקדש יום
השביעי "ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה", מתייחדת דווקא בשני נכדים אלו,
שנולדו וגדלו במדינה שהייתה מוקד ההכחשה והכפירה? בארץ בה שכניהם כולם עובדי עבודה
זרה ואף שבע מצוות בני נח אינם מקיימים?
***
אמנם יתכן שדווקא זהו ייחודם ומעלתם!
אכן, דווקא אפרים ומנשה הצעירים שנאלצו לגדול ולדור במרכז
הסואן של מצרים, ידעו עם זאת כיצד להיבדל ולהתנתק מסביבתם, להיות שונים ולהתעלות
מהנורמות החברתיות שאפפו אותם.
דווקא אפרים שיכל להתענג על מעדני החיים המפנקים שרגשו סביבת אביו המשנה למלך,
ובחר במשך שבע עשרה שנה לגלות למקום תורה לארץ גושן על מנת ללמוד חברותא מדי יום
עם סבו הגדול יעקב אבינו.
דווקא מנשה ואפרים האמורים להיות מושפעים מסביבת מגוריהם השורצת גויים מופקרים עד
הדיוטא התחתונה ברמת המוסר האנושי, דווקא הם נותרים נאמנים למורשת האבות עד כדי כך
שיעקב מהסס מלברכם רק מחמת צאצאיהם [ירבעם ויהוא], בעוד הם עצמם נעלים שלמים וזכים
ללא פגם כלשהו.
אכן, דווקא בנים כאלו ראויים הם להיכלל ברשימת שנים עשר שבטי
י-ה.
דווקא בנים אלו ראויים הם – יותר מאחרים – להוות סמל ודוגמא לבני
ישראל לדורותיהם.
דווקא בנים אלו ראויים הם שבכל ליל שבת ייחל ויברך כל אב את בנו
"ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה".
ואת כל זאת ידע יעקב, ועל כן דווקא עליהם אמר: "בך יברך ישראל
לאמר".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה