הרכלן (פרק א')
הלל עזרא
שטיבלאך "בית
ישראל", בטבורה של השכונה הירושלמית הוותיקה, המה אדם כבכל צהריים. קבוצת
אברכים שטוחי כובע נפלטה באותו רגע מאחד המניינים, כשברקע נשמע קול גרוני עמוק
מעוטר באקצנט אידישאי: "מנחה - ג'". יהודי זקן, כפוף קומה, בא בימים,
הסתובב בגב כפוף כשידו הפשוטה מנענעת בקצביות, פרי עבודה של עשרות שנות שנור,
וקיבץ את קצבתו היומית. שני בחורי ישיבה עמדו בצידה של החצר והתנצחו בלהט אודות
עזיבתו של אחד הרמי"ם במיר. ושני ילדים חסידיים, עטורי פאות בלונדיניות
מסולסלות, נכנסו אל החצר ותרו בעיניים צמאות אחר בדל עלון מעניין עם תמונות של
ה"גדולים". בסה"כ שיגרת צהריים רגילה לגמרי, שום דבר מיוחד. ברגע
אחד השתנה משהו שגרם לכל באי שעריו של השטיבלאך להתקבץ לאחת מפינותיה של החצר.
'מנדל'ה קורצמאכער' נכנס אל החצר הקדמית, מוקף כתמיד בעדת "ירושלמע'רס"
תאבי נייעס, שהאזינה בשקיקה לדבריו.
הרכילות הטריה עסקה
בנושא כבד המשקל אודות נסיעתה המתוכננת של רייזל'ה שוורצבוך לטבריה. ומה כל כך
מעניין בנסיעתה של העלמה העלומה הנ"ל לטבריה?! תשאלו. ובכן, שאלה כזו מעידה
על בורות מוחלטת בענייני הנייעס. האדם המכונה באופן טבעי מימי קדם כ'רכלן', קיבל
במאה השנים האחרונות שדרוג בלתי רגיל ל'נייעסן', ולא בכדי. הנייעסן לוקח ידיעה
תמימה העוסקת בנסיעה אומללה לטבריה והופך אותה לסיפור שערורייתי אודות גירושיה
המתוכננים של אחותה של המדוברת. זה מאד פשוט, הרי ידוע לכולם שאחותה של רייזל'ה לא
נראתה באופק זה יומיים. ומכיוון שאף אחד לא שתה 'לחיים' בשטיבלעך לרגל הולדת הבן
או הבת, ומאידך, השכנות העידו מפורשות שבעלה של המדוברת מסתובב בבניין והוא טרוד,
איזו עוד סיבה הגיונית אפשר להצמיד להיעלמות חסרת פשר שכזו, הרי ברור שהגברת לא
נעלמה סתם כך ללא סיבה הגיונית. אין זאת אלא שהחבילה עומדת להתפרק וכעת נוסעת
האחות המסורה לתמוך באחותה ברגעיה האחרונים לפני שהיא מוקעת אל עמוד הקלון כאחת
שלא הצליחה לשמור על נישואיה בשלמותם.
זוהי אומנות
הנייעס. ומנדל'ה קורצמאכער הפך אותה לאומנות מפרנסת של ממש. את יומו הוא היה מעביר
בין המקווה לשטיבלאך וחוזר חלילה, מלקט ללא הרף מן הגורן ומן היקב ידיעות טריות
היישר מפיהם של המרוכלים. זו יכולה להיות ידיעה מרעישה על עזיבתו של בערל אינדיג
את השכונה לטובת חלקה מכובדת בבית העלמין סנהדריה, ואולי אפילו פיתרון לשאלה הרת
הגורל שהעסיקה את מנדל'ה בשבוע האחרון, מדוע החליטה הנהלת בית הכנסת להעביר את שרביט
אספקת הקוגל ל'קידוש', מ'קורניק' ל'זופניק'. בראשו של מנדל'ה היו סדורות ספריות
שלימות המאכסנות מידע אינסופי, מצוידות באלגוריתמים מתוחכמים ומפותלים על מנת
לרקוח מחומר הגלם סיפורים מסמרי שיער. לאחר שהיה מצליח להפיק את המסקנות הנדרשות,
וזה היה קורה מידי יום, הוא היה דואג לחלוק את המידע עם הסביבה הקרובה, מתובל בדרך
כלל בהומור נעליים זול, ותאמינו לי שעשיתי חסד עם ההגדרה...
כשמנדל'ה נכנס לבית
הכנסת, מומלץ בדרך כלל לבעלי נפש להזדלג החוצה בעדינות ולהתמקם בשקט במניין אחר.
הוא נכנס כהרגלו, עם כובעו הנטוי קמעה ברישול, מהדלת האחורית. סורק בעיניו בזריזות
את השטח כדי לא "לפספס" בטעות מי הגיע, ובעיקר מי לא הגיע, ולצרף
את הנתונים הרלוונטיים למאגר. לאחר מכן העניינים זורמים מאליהם. מנדל'ה לא מבזבז
אף רגע ומגלה את אזנו של תאב הידע התורן ש'רחמנה לצלן', אבל מויש'ה ראנד 'סר מן
הדרך' והחל לאכול טריפות לתיאבון. שהרי ידוע לכל שהביד"צ הסיר את השגחתו מן
המפעל לשימורים "ברכת הארץ" והותיר אותה לידיו המופקרות של הרב לנדאו "הציוני"
מבני ברק. לאור זאת, אין בנמצא אף צרכניה בשכונה וברדיוס הקרוב המוכרת את התוצרת
הבאושה של "ברכת הארץ", כיון שאף מנהל המכבד את עצמו לא ייקח סיכון
שחנותו תעלה באש בעקבות שיווק של הסחורה הציונית. "אבל!", אומר מנדל'ה
ופניו מאדימות בריגשה, "כשעברתי היום תחת ביתו של מויש'ה, נדהמתי לראות
גרגירי תירס מפוזרים בסביבות פח האשפה למרגלות ביתו של הפושע. אני חושב שצריך לטפל
בעניין לפני שייפרצו הגדרות!".
וזה השלב של מנדל'ה
לקצור את הפירות. מספיק שכמה אוזניים רעבות מסביב יקלטו את הנאמר כדי שהסביבה
הקרובה תהפוך לכוורת רוחשת. יתחיל דיון רציני כדת מה לעשות ומה יכולות להיות
האפשרויות לקונספירציה שתהרוס את התיאוריה הבנויה לתלפיות של מנדל'ה. רק חבל
שפתאום הש"ץ הגיע ל"קדושה" וקטע את נאומו הלוהט של מנדל'ה באיבו.
כמה כוחות נפש נדרשים לנייעסן דגול כמנדל'ה לסכור את פיו בזמן ה"קדושה"
ולרטון לעצמו חרישית. "למה בדיוק עכשיו הוא החליט לפצוח
ב"נקדישך"?! איפה ההתחשבות, איפה"... בסיום התפילה, ולאחר שמוצו כל
ההיבטים האפשריים בנושא גרגירי התירס המפלילים, אפשר להמשיך לתחנה הבאה בפתחו של
המקווה השכונתי ולעבור לתיק הבא.
חייו העשירים של
מנדל'ה יכלו להמשיך לזרום על מי מנוחות באין מפריע, אך בבוקרו של שבת פרשת וישלח
הם עמדו לקבל תפנית מפתיעה. דבר נפל בשכונה, דבר שסיפק למנדל'ה חומר משובח למשך
שבועות ארוכים והעסיק אותו ואת סביבתו באובססיביות חסרת מעצורים, סיר הטשולנט של
בית הכנסת המרכזי "ישועות יעקב" התקלקל והרס את מנוחת השבת של מתפללי
השטיבלאך ומשפחותיהם. זה היה האות לפתיחת מערכת דיונים כבדת ראש בסוגיה המטרידה,
מה גרם לסיר הטשולנט להעלות פרי ביאושים ולהניס את סועדיו אל הבתים למשך שלושה
ימים...
(המשך בעז"ה בשבוע
הבא)
הלל הלל
השבמחקכמו תמיד, כתוב בצורה הטובה ביותר!
הנקדישך הזה נכנס כמו...
השבמחקאחלה כתיבה