גשמי ברכה
שאלה:
בימים האחרונים ארץ ישראל זוכה לגשמי ברכה
מרובים, וזה גורם לי להתבונן בפרשת "והיה אם שמוע" המתנה את הגשם
בהתנהגותו של עם ישראל. האם אכן הגשמים מעידים שאלוקים מרוצה ממצבו של עם ישראל?
הרי זו עובדה שרוב העם אינו שומר מצוות. אז המציאות לא מסתדרת עם מה שכתוב בתורה?
איך אתה מסביר את זה?
הרב זאב קצנלבוגן:
איזה יופי לראות את שפע גשמי
הברכה שיורדים אלינו! אין לי פרשנות אחרת עליהם מעבר ל"חיוך מהבורא." כן
כן, פשוט כך. כמובן זו איננה רק הרגשתי הסובייקטיבית, התנ"ך מלא בהבנה זו,
כאשר הדוגמא הבולטת לכך הם הפסוקים שהבאת בשאלתך "אם שמוע
תשמעו... לאהבה... ונתתי מטר ארצכם בעתו..."
על איוב מסופר שהיה עשיר גדול. יחד עם זאת היה
איוב תם וישר ירא אלוקים וסר מרע. השטן משוכנע שעובדת היות איוב ירא אלוקים היא
מסיבה אחת פשוטה, טוב לו! הבה ונראה אותו מתמודד עם צרות וממשיך לדבר בדבקות כזו
על אלוקים... כאשר השטן מקבל את רשותו של הבורא להציק לאיוב על מנת לראות האם הוא
נשאר דבק באלוקיו, מגיע שלב בו אשת איוב נשברת והיא אומרת לאיוב "ברך אלוקים
ומות". איוב לעומתה מחזיק בתומתו ועונה לה "גם את הטוב נקבל מאת האלוקים
ואת הרע לא נקבל?!" אם אלוקים מדבר איתנו, אז הוא מדבר איתנו כשהוא נותן טוב,
אך הוא מדבר איתנו גם כשהוא נותן רע.
על משקל זה אומר, 'גם את הרע נקבל מאת האלוקים
ואת הטוב לא נקבל?' כאשר יש צרות חלילה, כאשר יש בצורת חלילה, כולנו יודעים
להזדעק ולומר, הקב"ה רוצה מאיתנו משהו, עלינו להתחזק! ואילו כשדברים טובים
קורים לא נקבל? אם אלוקים מדבר איתנו, אז הוא מדבר איתנו כשהוא עושה רע, אך הוא
מדבר איתנו גם כשהוא עושה טוב!
אותם אנשים היודעים לקבל את הרע מאת האלוקים ואת
הטוב לא, מייצרים תחושה כביכול הקב"ה הוא איזה שוטר הממתין לנו כל העת בפינה
על מנת לתת לנו את הדו"ח. מחכה לרגע שניפול על מנת להעניש אותנו. ואם בכל זאת
הוא כבר עשה לנו משהו טוב כנראה שאנחנו נשלם על כך בריבית קצוצה... חברים, מה אומר
לכם, לא הייתי שמח לקבל יחס כזה מילדי... לא הייתי שמח לו בכל סוכריה שאני נותן
לילדי הם היו שואלים אותי מה אני דורש בתמורה. אני מצפה לדבר אחד, שכאשר הם יקבלו
את הסוכריה הם יבינו שאני פשוט אוהב אותם. ואתם יודעים מה? הילדים שלי ממש לא
מושלמים ובכל זאת אני ממש ממש אוהב אותם. אני מרגיש צורך לגלות להם את אהבתי סתם
ביום של חול, ואני מרגיש צורך לגלות להם את אהבתי כאשר אני רואה אותם מתאמצים
להיות קצת יותר טובים.
הקב"ה מדבר איתנו. הוא מספר לנו שהוא אוהב
אותנו. כנראה שהוא לא חושב שאנחנו מושלמים, כי אנחנו פשוט רחוקים מאד מלהיות כאלה,
אבל כנראה שבכל זאת יש מגמת שפור מסוימת במציאות שלנו כעם, שעושה לו חשק להראות
לנו את אהבתו העצומה שקיימת כל הזמן.
אז הנה כמה נקודות קטנות טובות על עצמנו כעם,
ממבטי המצומצם בלבד: (הנקודות מתמקדות בצבור המכונה 'אינו שומר תורה ומצוות' משום
שהוא היה ביסוד השאלה)
- ערבות הדדית. תראו את כל אלו שפותחים את הדלת, הכיס והלב בכל פעם שצריך.
- צימאון לרוחניות. תראו את ההתעניינות
שחוצה גילאים ומגזרים.
- כנות. יכולת דיון פתוחה ואמיתית עם
נסיון יפה של התנתקות מדעות קדומות.
- בעשור האחרון יותר ויותר אנשים
בארצנו הקדושה מגדירים את עצמם כיהודים, לפני שהם מגדירים את עצמם כישראלים.
תחשבו על זה!
- תוסיפו אתם לבד...
רק דבר אחד נזכור, אם הקב"ה מראה לנו אהבה,
זו לא סיבה להיכנס לתרדמת חורף, זו פשוט סיבה להחזיר לו אהבה...
תשובה יפה. אהבתי את ההקבלה למשפט של איוב.
השבמחקלא צריך לחפש צרות. אלוקים נותן - תגיד תודה ותיקח...
יישר כח לרב זאבי ולמוציאי העלון היקר