מה ששומר עלי
נוסקה נוישטט
עוד לפני שלקחתי את בני הקטן דודי לחיידר ביום שלישי, עברתי בקלפי שליד
הבית ונכנסתי לקיים את דברי מרנן ורבנן.
הילד בן הארבע וחצי נכנס איתי לאחורי הפרגוד, וכשלקחתי את הפתק והכנסתי
למעטפה, הוא קרא לי בקול "אבא, למה לקחת ג'? קח ד', כי דודי מתחיל באות ד'...".
לא עניתי לו ויצאתי מאחורי הפרגוד.
אחד מהמשקיפים החילונים אמר לילד בסוג של צחוק, למה אתה מגלה מה אבא בוחר?
הילד לא באמת הבין.
הוא ילד חיידר יהודי מתוק.
אני חושב שעכשיו הוא צריך באמת למלא את הראש הטהור והנקי שלו בלימוד האלף
בית, ולא באות השלישית...
ניסיתי להסביר לו בדרך שהרבנים אמרו להצביע דווקא לזה.
הוא לא באמת הבין. ילד!
אבל אחרי שהוא רץ בשמחה אל החיידר, פתאום נפל לי האסימון.
לא הייתה לי ברירה!
הייתי חייב להצביע ג', כי בלי זה הילד עוד היה מספר בחיידר כיצד אבא שלו
הצביע לבל"ד או לעלה ירוק, ואז היה סיכוי שאכן הילד היה מבלה את שארית השבוע בחיפוש
מקום לימוד חדש, ואולי חנין זועבי באמת הייתה עוזרת לי בזה...
ואולי דווקא הילד הקטן לא נתן לי לעשות שטויות, כי רק בגללו נשארתי נאמן
לציות מוחלט לגדולי ישראל, ולא התפתיתי ללכת אחרי מפלגות ורעיונות שונים?
לכל בן אנוש שמגיע לבד מאחורי הפרגוד יש תחושה, שאין מי שישמור עליך שם
מאחורי הפרגוד ואולי תעשה שם משהו שבסופו של דבר תתחרט עליו... כי הוא, הנציג שבו
בחרת, לא באמת ישמור עליך ועל מה שחשבת שזה האינטרסים שלך.
מזל שהיה איתי הילד הקטן שלי, שבגללו הכנסתי מה שטוב לי ולאחי ולך ולכל
בית ישראל.
אולי יש את הילד הקטן הזה, בכל שלב בחיים.
פעם זה מגיע בדוגמת הכיפה על הראש, שיש מעשים מסוימים שאני לא אעשה עם
כיפה על הראש.
פעם זו החולצה הלבנה שאני לובש, ששומרת שלא אעשה דברים שבחור ישיבה לא
צריך לעשות.
ופעם זו תפילה בכוונה קטנה, שלא נותנת לי אחרי זה לסור מהדרך.
ופעם זה הילד, ששומר שאבא שלו באמת הולך בדרך של סבא...
ואני תפילה שזה גם מה שישמור עליו...
ילד חיידר טהור שלי...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה