הרב משה ויטמן - פרשת כי תצא

של מי האינטרס?

מאת: משה ויטמן

''השעה הייתה ארבע וחצי לפנות בוקר, קר וחשוך עדיין בחוץ, אך הוא קם בזריזות ממיטתו. כמה דקות התארגנות חלפו והוא כבר ניצב במקומו הרגיל, על הכסא מול השלחן בסלון. דבר לא הצליח להזיזו מהרגלו, גם לא החתונה המשפחתית ממנה הוא חזר מאוחר אתמול ולא עברו ממנה אלא שעות ספורות. כל רגע היה יקר לו והוא לא הזיז את עיניו מהחוברת עבת הכרס שנחה על שלחנו. את כוס הקפה של הבוקר הוא דחה לשעה מאוחרת יותר, אך אולי כמו כמעט כל יום, היא אף פעם לא תגיע''...

לא. זהו לא סיפור על גדול בישראל שהלך לעולמו, גם לא על אברך מתמיד הזקוק לתרומה דחופה טרם נישואי ילדיו, זהו כלל לא סיפור על רוחניות, תורה או משהו כזה. זהו סיפורו השגרתי והיומיומי של... רואה חשבון תל אביבי,  אדם די רגיל, שכמו כל חבריו עושה את הכול, אבל ממש הכול כדי לעמוד ביעדים התקופתיים של המשרד...  אבל עליו, בשונה מאותו 'גדול' שעשה זאת למען התורה או התפילה ובניגוד לאותו אברך הנישא על כתפי הערצת כל משפחתו, אף אחד לא יאמר שהוא ניחן ב''מסירות נפש'', אף אחד לא יספיד ויתרגש בדמעות וכל מי שישמע על כך רק יקנא בגו'ב המנופח שהוא הצליח להשיג...

מדוע זה כך? למה מחזות של מאמצים, השקעה ועמידה בלחצים ואתגרים שכל כך שגרתיים ונפוצים בקרב כל אדם בוגר העובד למחייתו, הופכים להיות ''מסירות נפש'' ''צדקות'' ''התמדה נפלאה'' כאשר המדובר הוא במחוזותינו שלנו בכל הנוגע ללימוד תורה או עבודת ה' אחרת?

הסיבה היא אחת: איפה מסתתר האינטרס. בעוד שברור לכולנו כי שווה ואפילו משתלם מאוד לכל רואה חשבון, איש הייטק או עובד בזבל לקפוץ מהמיטה בבוקר, לעמוד ביעדים, להתקדם בעבודה ולשדרג את המשכורת והתנאים, וגם אם קר בחוץ ואפילו חשוך לא נחשוב לרגע שהוא ''מסכן'', כשאנו מגיעים לנושא של שמירת תורה ומצוות, שאלות כמו ''כמה זה משתלם'' או אולי ''עבור מי אני מתאמץ'' הופכות להיות שאלות חסרות תשובה ברורה וחבל.

משהו מדהים בסוגיה הזו קורה בפרשת השבוע. לאחר עשרות שנים שהתורה מלווה את בני ישראל במדבר, לאחר מאות מצוות ועברות קובעות ומחייבות שהתורה צוותה את עם ה', בפרשת השבוע הנוכחית – פרשת כי תצא, לראשונה, יש לנו מצוה שהיא לא ממש ''מצוה''. ''בניגוד לכל מה שהיה עד עתה'', אומרת התורה ליהודי הנמצא במלחמה  ''את אשת יפת תואר לא נאסור עליך. כאן, יהיה עליך להחליט לבד. בדוק בכוחות עצמך מה אתה רוצה או מעדיף, בחן את הרווח האישי מול ההפסד, החלט איזה סוג של זוגיות אתה מחפש ועל איזה ילדים אתה חולם והבחירה כולה שלך''.

אז נכון, יש רק מצוה אחת כזו אבל יש בה נקודת מבחן חשובה וקריטית גם לכלל התורה ומצוותיה. מצוה זו מעמידה בפנינו את ההתמודדות מול מבחן האינטרס האישי שלנו בחיי התורה והמצוות. המבחן הוא איך אני נוהג כשאף אחד לא מחייב אותי, אף אחד לא עומד לי על הראש מאיים עלי בעונשים או מבטיח לי שכר. האם יש לי עניין אישי משלי בקיום התורה ומצוותיה או שאני רואה בהן רק אינטרס של אחרים. שאלות כמו: למה אני מקיים את התורה? למה אני שומר את המצוות? מה הסיבה ועבור מי אני עושה כה הרבה? האם בשביל אלוקים? בשביל ההורים? האחים? החברים? הישיבה? או אולי דווקא בשביל עצמי? זהו מבחן האינטרס.

בואו נשקיע את הזמן והלימוד כדי למצוא את האינטרס האישי שלנו בקיום התורה והמצוות, האינטרס שיגרום לנו להבין שממש משתלם לך לעשות זאת. לכשנמצא אותו, נוכל אז לגלות כי לא כל מאמץ הוא מסירות נפש, לא כל קושי הוא שאלה אם הקב"ה יבין אותנו ''כי קשה לנו'' או לא ולא כל אתגר הוא סיבה לחפש ''קולות'' ולמצוא את כל מי שגם לא עומד בו. אנחנו בסך הכול, כמו כל אדם בוגר, דואגים במלוא האחריות לאינטרסים האישיים שלנו.

בהצלחה!