יום חמישי, 22 בנובמבר 2012

בוגר כותב (אבי תמים) - פרשת ויצא תשע"ג


אבי תמים


כמה פעמים שמענו השבוע את המשפט "ברוך השם לפחות כולם בריאים"? שבוע של מלחמה עבר עלינו ובפרט על היושבים בדרום הארץ. שבוע קשה שבו איבדו כמה יהודים את חייהם, ורבים את ממונם ובתיהם. האזנתי לחדשות ושמעתי את דוברי החמאס ימח שמם אומרים שצריך להרוג את כל היהודים ולהפוך את ארץ ישראל לבית קברות אחד גדול, ה' ישמור. לפעמים זה קצת שובר אותי לחשוב שהם כ"כ שונאים אותנו. המטרה העיקרית שלהם היא להשפיל אותנו ולהוריד אותנו כמה שיותר למטה, ופה בדיוק אנחנו צריכים להגיד להם: אנחנו לא נישבר. אנחנו נהיה חזקים. לא ניפול. עם ישראל חזק.

קראתי סיפור מקסים על מורה שנכנס לכיתתו ושלף מהארנק שטר של 100 ש"ח, הניף אותו מול עיני התלמידים ושאל "מי רוצה את השטר הזה?", כמובן שכל הכיתה הרימה ידיים, כולם רצו. לקח המורה את השטר וקימט אותו בידיו ושאל את התלמידים "עכשיו, מי רוצה את השטר הזה?", ושוב השיבו כל התלמידים שהם רוצים את השטר. זרק המורה את השטר על הרצפה, דרך עליו, מעך אותו ושאל "ועכשיו, עדיין מישהו רוצה את זה?", ושוב כל התלמידים הרימו ידיים ואמרו שהם רוצים את השטר...

שאל אותם המורה "למה? הרי השטר מקומט ומלוכלך, למה אתם רוצים אותו?". השיבו כולם כי הערך של השטר נשאר גם כאשר הוא מקומט, גם לאחר שדורכים עליו מלכלכים אותו. מאה שקל זה מאה שקל, לא משנה איך השטר נראה.

אמר להם המורה: ככה בדיוק הוא העם היהודי. לא משנה מה יעשו לו. ידרכו עליו, ישפילו אותו, יטרטרו אותו, יזרקו אותו או ישגרו עליו טילים. תמיד תמיד תמיד הערך של העם היהודי יישאר אותו דבר. תמיד הוא יהיה שווה.

עם המסר הזה אני רוצה לשלוח את איחוליי לתושבי הדרום: תהיו חזקים. עם ישראל תמיד יהיה חזק.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה