שוויון הזדמנויות
יוסי בר אור
"ויתרוצצו
הבנים בקרבה", ובראשנו מתרוצצות להן מחשבות...
גדלות
בתורה! יראת שמים! טָהרה! מי לא רוצה? כולם רוצים!
ובכל
זאת...
אני?
עם הנתונים שלי?
לו
הייתי X,Y או Z עם
נתונים כאלו הייתי מגיע למשהו...
כן
כן, יש לי אפילו ראיה מפרשת השבוע!
"ויתרוצצו
הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי, ותלך לדרש את ה', ויאמר ה' לה שני גויים
בבטנך ושני לאומים ממעיך יפרדו ולאום מלאום יאמץ ורב יעבד צעיר"
רש"י:
ויתרוצצו... ורבותינו דרשוהו לשון
ריצה, כשהיתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר, יעקב רץ ומפרכס לצאת, עוברת על פתחי
עכו"ם, עשו מפרכס לצאת.
הנה,
כבר בבטן אמו התאווה עשיו לעבודה זרה, כך שלא פלא מה יצא ממנו בבגרותו...
האמנם?
כותב
הרמב"ם (הלכות תשובה פרק ה): אל
יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טיפשי האומות ורוב גולמי בני ישראל, שהקדוש ברוך הוא
גוזר על האדם מתחילת ברייתו,להיות צדיק או רשע. אין הדבר כן, אלא כל אדם ואדם ראוי
להיות צדיק כמשה רבנו או רשע כירבעם, או חכם או סכל, או רחמן או אכזרי, או כיליי
או שוע; וכן שאר כל הדעות.
ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו, ולא מי שמושכו
לאחד משני הדרכים, אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאיזה דרך שירצה. הוא שירמיהו
אומר "מפי עליון לא תצא, הרעות והטוב" (איכה ג, לח) – כלומר, אין
הבורא גוזר על האדם לא להיות טוב, ולא להיות רע.
ובמילים שלנו,שוויון הזדמנויות לכווווולם!
אם כך, מה ההסבר בהתרוצצות הבנים בקרבה של רבקה?
אם נדייק, נמצא כי לא נאמר בפסוקים, או בדברי
חז"ל, כי עשיו היה רשע מבטן, אלא רק שפרכס לצאת ליד בתי ע"ז.
רבקה חשבה, כי זה מורה על רשעותו של הוולד, והלכה
לדרוש את ה' אצל שֶם.
תשובתו של שֶם איננה כוללת שום התייחסות למידת
צידקותו/רשעותו של הולד, אלא על הריון של תאומים, שמהם יתפתחו בעתיד שתי אומות
נפרדות.
נמצא, כי ע"פ דרכו של הרמב"ם, אי אפשר
לומר על עשיו כי עוד מרחם אמו רשע היה. אם כן, מדוע פרכס לצאת ליד בתי עבודה זרה?
מאותה הסיבה שיעקב פרכס לצאת ליד בתי מדרשות. יעקב
רצה לעבוד את ה'. גם עשיו רצה לעבוד את ה'.
יש דרכים רבות לעבוד את ה'. כל אחד ע"פ טבעו
ותכונותיו.
"ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה..."
"ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו..."
תכונותיו של עשיו יכלו להכשירו להתמודד עם תופעת
"בתי עבודה זרה", למען הרבות כבוד שמים.
הן בפן הגשמי – איש שדה, במלחמה לביעור עבודה זרה
מן הארץ, והן בפן הרוחני – ציד בפיו, בעשיית נפשות לדרך ה', בהסברה וכדו' (יצחק אפילו
אהב את זה).
ברם, עשיו ניצל לרעה את תכונותיו המוּלדוֹת, וכך
נצרב בתודעת העולם כעשיו הרשע.
(מעובד ע"פ
דברי מו"ר אבי שיחי')
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה