יום שישי, 2 בנובמבר 2012

אבי פורמן - פרשת וירא תשע"ג


בחירות

אבי פורמן

לפני כל בחירה קטנה שהאדם ניצב בפניה, ישנם ספקות רבים. אך לפני מערכת בחירות יוצרים לנו הפוליטיקאים ואנשי התקשורת ספקות רבים שלא היו קיימים לפני מערכת הבחירות. לפעמים נוצרות דעות חדשות שזה דבר טוב, אלא שרוב הדעות לא יחזיקו ל"נצח" ואחרי הבחירות לא ישרדו. אין חולק על כך שכמות הספקולציות ותרחישי האינסוף אשר תופסים את מירב הכותרות בימים האחרונים כבר עברו את גבול הטעם הטוב (אם היה כזה). אנשים יוצרים קונסטלציות כמגדלים פורחים באוויר כמו: לו כחלון יתמודד עם ליבני, לו אולמרט יחבור ליחימוביץ, לו חיים אמסלם יחבור לחיים ברעם, ולחיים ארוכים, ליוסלה הגולם, ולפפ גווארדיולה גם יחד, ויקים את מפלגת זכויות האישה במשכן שילה.

עם זאת, אין ספק שהאפשרות לבחור נותנת לנו הזדמנות לדעת יותר בבירור איפה אנחנו עומדים, והעימות מול דעות שונות רק תורם להכרת הדרך שלנו. מצד שני, הסיכון הקיים במערכת בחירות הוא להתפתות ולבחור עמדה שרק לפני הבחירות מציגים אותה כרצינית, ומיד לאחר הבחירות תימחק.

במקרא אנו מכירים את סדום – בחירתו של לוט, במסע הבחירות הציעה סדום את מקומות המרעה הטובים ביותר, אבל למעשה השיטה נכשלה כי הסביבה שהייתה בסדום רצתה לקבל את האורחים בצורה שהם ידעו... הטעות של לוט הייתה שהוא לא בדק האם הסביבה האנושית תומכת ותורמת לערכים שהוא רכש בבית אברהם, וזה די ברור למה זה קרה לו, כי בבחירות - השלטים על הדשא היו גדולים יותר מהידיעות על השחיתות המוסרית, ובעיתונים היו רק תמונות ירוקות ויפות.

גם לנו יש כל הזמן 'בחירות' שהן די דומות למצבו של לוט, האם לבחור בגמרא בשחור לבן או במדיה הצבעונית? הבחירה בצבעוני הרבה יותר קלה ומובנת מהבחירה בגמרא שלפעמים משעממת. אכן בחירה קשה.

האפשרויות לבחירה הן תמיד רבות ומגוונות. כל חברה מציעה את האפשרויות שלה, שלא פעם מפתות הרבה יותר מ"הסביבה התורנית"... אבל ב"יום שאחרי" ברור לחלוטין שאקבל יותר בסביבה התורנית. אני מעריך יותר את אלה שגם בחרו כמוני והם הסביבה שלי, ומעבר לזה, אני בעיקר מעריך את אלו שעמדו בפני האפשרויות השונות - ובחרו, דווקא את אלו שעברו את תהליך הבחירה, ובחרו את הבחירה הנכונה.

אבל לפעמים מגיע מצב שכמעט אין אפשרות של בחירה. השבוע ראינו את זה בארה"ב, מערכת בחירות סוערת ותוססת ביותר הופסקה לכמה ימים כמעט לגמרי, יש אסון לאומי והבחירות וכל הרעש שמסביב פתאום עוברים למצב שקט, ואפילו המתמודדים בעצמם רק מטפלים באסון ולמסע הבחירות אין להם זמן, כי עכשיו הסופה מכה. גם אצל לוט הגיע הרגע שהוא ברח במקום לבחור, כשסדום נהפכה לוט לא חשב לבחור, הוא ברח מהכל. יתכן שגם לנו יש מצבים שאין בהם אפשרות לבחור. יש סופה, נבחר אחר כך.

עכשיו הזמן לברוח!


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה