אני רוצה לשתף אתכם, חברים יקרים, בחוויה מיוחדת במינה שהייתה לי
השבוע, לאחר 'קמפיין הדף היומי' שהושק שוב בישיבה. לרגל תחילת מסכת
פסחים במחזור העולמי, החלטתי לנסות.
מתחילת השנה אני בעצם רוצה אז- בתחילת השנה-התחילו בעולם כולו
את מחזור הדף היומי במסכת ברכות, ואני החלטתי להיות 'חלק מהעולם'
ולהצטרף למשפחה הענקית הזו של לומדי הדף.'רציתי' אני אומר, והרצון הזה
נשאר 'תקוע' אי שם בלב. כנראה לא רציתי מספיק, ואולי גם פחדתי להתחייב.
אני שומע כל יום את הרב שלנו שואל כמעט כל אחד בישיבה שנכנס לו
לרדאר:"את הדף של היום כבר עשית?? לך תעשה משהו עם עצמך..! מכירים
את זה בטח,זה לפעמים מגיע עם מים..
המון "מניעות" הסתובבו לי בראש ,ומה יהיה אם לא אספיק יום או יומיים
ללמוד את הדף, ואז אפספס את הרכבת? ומה יהיה עם 'שישי-שבת ?ובעצם,
מה יצא לי מזה?..ועוד המון פחדים שעצרו אותי מלקפוץ למים ולהתחיל
ללמוד את הדף.
בשבוע שעבר, פגשתי חבר מהישיבה, שלומד כבר חצי שנה במסגרת התוכנית
הזו של הדף היומי, והוא שאל אותי שאלה שהשאירה אותי בהלם,והזיזה לי
משהו רציני בלב. "תגיד לי, אתה מוכן לענות לי בכנות, מה למדת בשנה
האחרונה? " גמגמתי לו משהו על כמה דפי גמרא פה ושם...כמה פרשיות..
מהחומש קצת...כמה שיעורים וועדים.. "וזהו?" הוא שאל. כן,עניתי לו,ועברתי
להתקפה: "ומה אתה הספקת מתחילת השנה ללמוד? ואז, הוא הישיר אלי
מבט, וענה בקול שקט, אבל צלול ובטוח: "אני הספקתי מתחילת השנה 325
דפי גמרא! עברתי על מסכתות ברכות, שבת, עירובין!
"הייתי פשוט בהלם. פשוט שתקתי. אספתי כוח ושאלתי אותו: "תגיד לי, אתה
לא עובד עלי??
לא, הוא ענה לי בביטחון.
לא ויתרתי והמשכתי להתקיף. "אתה בטוח שהבנת את כול מה שלמדת?
אתה זוכר את כול הדפים שעברת עליהם? אתה רוצה להגיד לי שלא פספסת
שום יום?"
"שמע חבוב, " כך הוא ענה לי, "לא בטוח שהבנתי הכול, ובטוח שאני לא זוכר
הכול, והיו ימים שפספסתי, אבל מיהרתי להשלים את הדף בימים הבאים. "
"אז מה זה שווה ? " ניסיתי להתגונן ולטעון. מה יוצא לך מכל זה?, אם לא
בטוח שהבנת, ואינך זוכר את הכול? בנקודה הזו של השיחה לימד אותי החבר
שלי הזה את מה ששכנע אותי 'להיכנס' לעניין. "הדף היומי נותן לי תוכנית
לימוד יומית. ברור לי כול יום מה אני צריך לעשות,יש מסביב המון אנשים עם
אותה תוכנית, יש על התוכנית הזו שיעורים, יש לתוכנית הזו אמצעי עזר של
גמרות מפורשות, סיכומים, ציורים כשצריך, והעיקר, אני יכול לעמוד בתוכנית
לימוד שלי בכול חלק של היום שמסתדר לי עם העבודה ושאר העיסוקים.
"ומה עם הקטעים הקשים בגמרא שאינך מבין? או שפשוט אין לך כוח ללמוד
אותם? " שאלתי. הוא שתק לרגע, והשיב: "אתה צודק, זה לא קל, ולפעמים
קשה, ואולי 'מעצבן', אבל בחשבון הכללי זה משתלם! הנה, אחרי כמעט שנה
'ביקרתי' באופן רציני ורצוף במאות )!( סוגיות, ואפילו שאני לא זוכר את הכול,
אבל ידיעה כללית בהמון תחומים שלא ידעתי, נשארה לי! כדאי לך להצטרף
לתוכנית הזו, אתה תהיה אחרי תקופה א ארוכה – מ א ו ש ר !
תהיה לך תוכנית מסודרת, תהיה לך סיבה לקום ולהיכנס לבית המדרש!תהיה
לך סיבה טובה להיות בישיבה.
ואני, ידידי היקרים, החלטתי בעקבות השיחה 'הנוגעת' הזו, 'לקפוץ ראש' לדף
היומי. אולי 'ראש בקיר'...
מה אומר לכם? אחרי כמה דפים ראשונים של 'פסחים' , מרגיש לי טוב עם
זה. בינתיים, החבר ההוא – צדק..
אני מתפלל ומקווה שבחודש חשוון הקרוב אזמין אתכם לסיום בשרי על
סמכת פסחים, שהבטיח לי אותו חבר אם אסיים.
ובקשה קטנה לי אליכם חברי היקרים. אני צריך עידוד. אני צריך אתכם איתי.
אולי תקפצו גם אתם למים, שלא אהיה שם לבד.אני פשוט פוחד לטבוע...
איזה מאמר מרתק. ממש מדהים. איך הכותב מצליח להכניס את הקורא לאווירת "הדף היומי".
השבמחקלמרות השגיאות הרבות, למרות הכתיבה המבולבלת, זה כ"כ מרגש. פשוט מדהים.
הייתי ממליץ לכותב ליטול פסק זמן של מנוחה וללמוד איך כותבים ועל מה, אולי ככה יצאו לו מאמרים עוד יותר מרגשים...
ואני ממליץ לפיהו מריתי שלא יפתח את פיהו עד שיטול פסק זמן של מנוחה ותנוח דעתו בשלום ולאחר מכן יפתח את פיהו.
מחק