יום שישי, 26 ביוני 2015

הלל עזרא ואלחנן קנוף



ארגון "בזכותן" פתח קו חם לנשים חרדיות שנתקלות באפליה במקום עבודתן, תנאי העסקה לא הוגנים ויחס בוטה מצד הבוסים. בשבוע האחרון התברר שוועדת הרבנים לענייני תקשורת חסמה את הקו שלהם מסלולארים כשרים. אחת הנשים פנתה לתקשורת שגינתה את המהלך – תגובת וועד הרבנים, נכון לכתיבת השורות, עדיין לא ניתנה.יש כאן מגמה כללית של כיבוס הטינופת בתוך הציבור וכל ניסיון להחצין בעיה ציבורית – וודאי לתקשורת – נתקל בהתנגדות עזה מצד מנהיגי המגזר. שאלנו את הבחורים מה דעתם בנושא. התשובות בטור שלפניכם. 

הלל עזרא

כמו שנאמר למעלה. הנידון הוא לא ארגון "בזכותן" וחסימת הקו החם שלהם לשיחות ממכשירים כשרים. הנידון הוא באופן עקרוני על הגישה הרוחבית שבכל נושא העלול להוציא את הציבור החרדי באור שלילי, ההוראה היא לשמור את הטענות בבטן/לפנות לפתרונות פנים מגזריים. כלומר – בשלב הראשון צריך להבין למה.
הסיבה היא פשוטה. הציבור החרדי מחזיק בדעה שהוא הזרם היחיד השומר על תרבות יהודית אוטנטית הנסמכת בעיקר על שמירת הלכה ולא על פולקלור היסטורי. אני מעוניין להימנע מהגדרות ארכאיות כמו "פח השמן הטהור" או "שארית הפליטה" אבל עם רוח הדברים אני מזדהה בהחלט. יש לנו תפקיד חשוב בזירה היהודית ועם התפקיד הזה באה אחריות. מניסיון העבר, כשדברים כאלה יוצאים החוצה זה יכול, לעיתים, לערער מערכת שלימה החיונית ביותר למעמדו וחוסנו של הציבור החרדי וכשעושים דברים כאלו ללא הבחנה זה יוצר נזק.
כמובן שמי שלא מעוניין לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ לא אומר שנשאר עם הכביסה מלוכלכת. הרבה לא יודעים, אבל בתוך המגזר פועלות "מכבסות" במגוון תחומים – ברוב המקרים בשיתוף פעולה מלא עם המשטרה – הנותנות מענה מתאים הרבה יותר לאדם החרדי – הפוגע והנפגע. ארגון "בזכותן" פועל ללא כל רגולציה חרדית וגם לא מתיימר להבין את כל הפוליטיקה שסביב עניינים שבהם הוא עוסק. את הנזק שאותן נשים גרמו כבר ראינו בבחירות האחרונות ובהחלט יש עניין לעצור את המגמה הזאת במידת האפשר.
את הדברים שנכתבו כאן קשה להסביר לאדם חילוני ולכן, כך אני מאמין, התגובה הזאת לא נמסרה לתקשורת. אבל לנו, כחרדים עובדים, זה נוגע וגם יכול להתקבל בהבנה ואני, אכן, מקווה שהארתי מעט את הנושא.


אלחנן קנוף
בעיניי, הסיבה שבגללה יש בכלל את התופעה של האפליה היא בגלל ה'חפיפניקיות', המחשבה שאפשר לעשות דברים מתחת לשולחן והכול בסדר. זו גם הסיבה שבגללה מתנגדים לקו הזה, מתוך מחשבה 'חפיפניקית' שאפשר לפתור הכול בתוך ה'שטיבל'.
ישנה טענה עתיקת יומין, שאם משהו שהוא לא הדבר הכי טוב או המושלם  יתקשר לציבור החרדי, יצא החוצה וידווחו על כך בתקשורת, זה יעשה רע לציבור החרדי. בהגזמה אומר, שאם כן נוציא תקנה חדשה, שלא להזמין אמבולנס במקרה שילד נפל מחלון, כי חלילה עלולים לומר שחרדים מתנהגים ברשלנות עם ילדיהם, כמו שאנו מבינים שזה אכן מקרה מצער וצריך לטפל בהורים אם אכן הייתה רשלנות וכן, שהמשטרה תתערב ותנקוט צעדים אם צריך, אפילו רק בשביל שכך אנשים ישמעו על המקרה והנושא ייכנס למודעות. אז ברור שאם זה לא משהו שהשתיקה יפה לו, אין צורך לנסות להשתיק את הפרשה, כך שהטענות של כל אותם 'מצקצקי לשון ומגלגלי עיניים' נגד "כיבוס הכביסה המלוכלכת בחוץ!, אינה רלוונטית.

בוס שמפלה לרעה עובדת, זו לא תופעה, זה נגע רע שצריך לבער. מערכת שתטפל במקרים של יחס פוגעני של בוס כלפי העובדת שלו זה דבר ראוי ורצוי.
גם אם אכן ראוי לטפל בכזאת תופעה בגבולות הציבור החרדי, במצב הנוכחי אין דרך לטפל בזה בפנים. בציבור החרדי פועלות כל מיני "מכבסות פנימיות", משמרת הצניעות/החינוך/הקדושה וכו'.
ה "מכבסות" האלו לא הוכיחו עצמן שפועלות, ואלה שכן פועלות הן לרוב על די מעשים מפוקפקים, שלא בהכרח (אם בכלל) עושים צדק אם המופלה לרעה.
זה לא פיתרון, זו בריחה מהמציאות, עצימת עיניים!!!



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה