יום חמישי, 7 במאי 2015

יעקב שורין
















שלמות


רגליים עומדות במקום
 עיניים באופק
 גוף מבולבל בלב ממוקד.
 מחשבות רצות
לאיפה אפשר להגיע
 לאיפה כבר הגענו
 החכמנו הבנו וידענו
 שמכלכל חיים בחסד הוא האל הגיבור שמלא כל הארץ כבודו בתפארה.
 אבל עדיין, עדיין יש תהיות בלתי מוסברות של למה
 ולמה דווקא עכשיו, מה קורה ומתי.


הרגליים עומדות באופק והעיניים רצות
הגוף במנוחה והנשמה לא מוצאת מרגוע
 מתי נבוא ואיה מקום כבודו
עכשיו הבנו שלנצח בהוד זה רק מהיסוד
רק כשנעלה את התרגום, את המקום בו אנחנו עדיין בוחרים
אל המקום בו אנו בוחרים לבטל את בחירתנו אל לשון הקודש
רק כשנברר עם עצמנו מה באמת אנחנו רוצים.


הרגליים קופצות והעיניים מחייכות
הגענו למלכות בשביל לכתר את המוצב החדש
בשביל לשאוף לאופק חדש בשביל הנצחי

בשביל ללכת מחיל אל חיל בשביל לנצח... 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה