יום חמישי, 19 בפברואר 2015

בן מזרחי



עשן בלי אש                                                                                               

יש לך אש? לא. סיגריה? לא מעשן. אבל אתה נראה מסוג האנשים שאמור לענות כן וגם אם לא, לפחות לא להתייחס. מה זאת אומרת? הוא שואל ואני מיד עונה. לא נותן לו לסגת אל תוך עצמו, אש יש לך בעיניים ואם אין עשן בלי אש אז אתה גם אמור לעשן... הוא מחייך לעצמו ושואל אותי כבדרך אגב; אם אין עשן בלי אש אז איך זה שכלום לא קורה פה? הפכתי ממפתיע למופתע. מה זאת אומרת, אני ספק שואל ספק מתגונן, מנסה להישאר זה שמוביל את השיחה המוזרה הזאת שלפתע קרמה לה עור ומילים. מה זאת אומרת מה זאת אומרת? הוא חוזר ומכה, משאיר אותי כמעט בלי תחמושת. ובאקט אחרון של גסיסה אני שולף את נשק יום הדין הלא היא... השתיקה. אבל הוא, כנראה למוד קרבות- מסרב להפר את השקט, מותיר אותי מתבלבל בתוך עצמי, מחכה למישהו או משהו שיוציא אותי ממצב הביש אליו נקלעתי מתוך פזיזות ועודף מחשבה. וכשכמעט כלו כל הקיצין והנה פותחת לה האדמה את פיה, הוא טופח לי על השכם במבט אבהי, מחזיר אותי למציאות העגומה. הנה סיגריה, ותביא גם לך. ואש? אני שואל, בוער כולי מבושה, אש??? הוא לוחש. אם כלום לא קורה פה, אז למה? ...

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה