מפגש עם פרשת שלח- הרב פייבלזון שליט"א

בפרשת שלח אנו לומדים על חטא המרגלים. יש כאן שאלה גדולה של פרשנות. עם ישראל עומד מול שני קבוצות דוברים, עם שתי עמדות - עשרת המרגלים מצד אחד ויהושע וכלב מהצד השני, והוא נדרש להכריע במי הוא נותן אמון, ואיזה פירוש למציאות הוא מקבל. מה אמור להיות קנה המידה שלנו להכריע על הפירוש הנכון? האמונה בה' היא אמורה להדריך את היהודי איך להבין את המציאות. עם ישראל יכולים להבין שכפי הנראה יהושע וכלב הם דוברי אמת, כי הם מצטרפים בדבריהם להבטחה האלוקית, והאמונה בה' מסייעת לדבריהם. בדרך כלשהי עם ישראל בחר בגרסה האחרת המתנגדת לאמונה, ולקבל אותה.

זוהי שאלת יסוד בחיים, עד כמה אנחנו מגיעים מתוך האמון בטוב האלוקי ומתוך האמונה בה', לפרש מתוכה את המציאות, ועד כמה אנחנו מקבלים פירושים שהם לאו דוקא פירושים של אמונה. מצב דומה היה בגן עדן כשחוה שומעת את דבריו של הנחש, והיא אמורה לדחות אותם כי הם לא מתאימים עם האמונה בה' ועם האמון בטוב האלוקי. הנקודה הזו היא נקודת מבחן הקבועה לאנושות תמיד, ובזכותה עם ישראל קיבל את התורה ואת ארץ ישראל, וכאשר עם ישראל לא עומד בה נגזרה עליו גלות, ואנחנו עדיין בוכים בכיה של דורות על אותה בכיה של חינם.

שנזכה לעמוד בעמידה של אמון, ולשמוח כבר שמחה של דורות.

שתהיה לכולנו שבת שלום.