יום חמישי, 19 במרץ 2015

מורנו ראש הישיבה

"ושמרו דרך ה'..."- ב'

הבה נתבונן, מהי דרך ה' ולאן היא מובילה, מהם עקרונותיה ומי מוביל את דרכה?
שתי דרכים לה לדרך ה', זו הפרטית וזו הציבורית.
לכל יהודי יש תפקיד בעולם שאותו הוא אמור למלא. זהו תפקיד ייחודי שמיוחד רק לו, לא היה ולא יהיה עוד יהודי בעל תפקיד זהה. לא ביום אחד מגלה היהודי את תפקידו בעולם. הבנת התפקיד דורשת שימת לב וקריאה נכונה של 'מפת החיים' שזימן האלוקים לכל אחד ואחד מאיתנו.
הרקע המשפחתי שלנו, המקומות שאליהם נקלענו, היכולות והכישורים האישיים שחנן אותנו הבורא והמפגשים שלנו עם החברה הסובבת אותנו, כל אלה יחד יוצרים לכל אחד תפקיד אישי וייחודי , שעליו למלא כדי להצליח בשליחות החיים שלשמה הוא נשלח לעולם. התפקיד הייחודי הזה שהיהודי ממלא תוך כדי שמירת התורה והמצוות, היא דרך ה' הפרטית שלו שבה הוא צועד בעולם.
דרך ה' ציבורית
בנוסף לאותה דרך ה' הייחודית לכל אחד מאיתנו, ישנה דרך ה' ציבורית חברתית. הצלחתה של דרך ה' הפרטית לכל אחד יכולה להצליח רק בהשתלבות נכונה עם דרך ה' הציבורית-חברתית, שהיא קריטית להצלחתו של כל יחיד הצועד בדרך ה'.
קיומה של היהדות שלנו אינו רק בשמירה על אורח חיים תורני של אנשים פרטיים כל אחד בביתו הפרטי, אלא יש בה ביהדות גם הוראת חיים חברתית ציבורית.
התפילות שלנו מושלמות רק אם הן נערכות בציבור, ברכת הכוהנים מוענקת לנו רק כשאנחנו בציבור, אמירת הקדיש  - שיש בה את הצהרת מחויבותנו לקדש את ה'- נאמרת רק בציבור וכן שאר הדברים שבקדושה כמו אמירת הקדושה וברכו. הקריאה בספר התורה יכולה להיעשות רק בציבור ואפילו הקמת בית נאמן בישראל נעשית רק בציבור.כניסתו של היהודי לברית ה' בברית המילה גם היא נעשית בציבור ויציאתו מהעולם גם היא נערכת כשציבור של מלווים מלווה אותו בדרכו לבית עולמו.
כי היהדות שלנו אינה רק תורה ליחידים, אלא היא תורת חיים ציבורית של 'ברוב עם הדרת מלך'. זוהי דרך ה' הציבורית שאנו נקראים לצעוד בה.
 הצורך הקריטי בדרך ה' חברתית-ציבורית הוא  ברור. האדם הוא יצור חברתי הנזקק מעצם ברייתו לחברה ולהשתייכות חברתית. ההשתייכות החברתית הזו מעצימה את האדם והיא מעניקה לו תמיכה וחיזוק. "איש לרעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק".
מטבע הדברים , אנשים שהם חסרי זהות חברתית או שחסרה להם השתייכות קהילתית, בוראים לעצמם עולם משלהם והם חיים בו לפעמים חיים דמיוניים ופעמים רבות על גבול התימהוניות. יהודים אלו משנים את דרכם בתדירות גבוהה, והעוגן החברתי שחסר להם בחיים מטלטל את ספינת חייהם בים החיים הסוער.
רק דרך ה' ציבורית שיש בה קודים חברתיים של ערכים משותפים,נאמנות מוחלטת להלכה,הליכה לאורם של הרוב המוחלט של גדולי ישראל,התנהגות אופיינית לעובדי ה',לבוש נאות,סגנון דיבור מכובד,סגנון בילויים ועוד כמה מהקודים החברתיים האופייניים לעובדי ה',רק הם יכולים לשמור על העקרונות  הכלליים של דרך ה' ורק אלו הם שמאפשרת ליהודי הפרטי לצעוד בדרך ה' הפרטית שלו שאיתה הוא ימלא את תפקידו הייחודי בעולם בצורה נכונה.

כמו כל דרכי ה' בתורה ובקיום המצוות שנקבעים ע"י רוב החכמים בדרך של "יחיד ורבים הלכה כרבים" כך גם דרך ה' הציבורית החברתית נקבעת ע"י רוב חכמי ישראל והם אלו שקובעים את דרכה.
הוראותיהם של רוב מוחלט של חכמי ישראל, הן אלו שמחייבות אותנו וקובעות לנו את אופיין של המרחב הציבורי חברתי שבו עלינו לחיות.
חכמי ישראל הם העוגן הפרטי והחברתי שלנו. לדרכם ולאורם מעוצבת חברת דרך ה' והם המגבשים אותנו כציבור הצועד בבטחה בדרך ה' הנכונה.
קהילות דרך ה'
כל אחד מאיתנו – חברי קהילת דרך ה', בחר לו בשלב מסוים של חייו לבנות לעצמו דרך ה' פרטית וייחודית המתאימה לו ליכולותיו ושאיפותיו.
אך עלינו לדעת ולהכיר באמת האמורה שהדרך הזו, דרך ה' הייחודית שלנו תוכל להצליח רק אם היא תשתלב לגמרי במרחב הציבורי חברתי של דרך ה'. נכון הדבר שאנו צועדים בדרך ייחודית שמתאימה לנו, אך בשום אופן איננו קהילה לעצמנו ואיננו חלק בלתי נפרד מעולם התורה. אנו רואים את עצמנו יחד עם דרך ה' הפרטית שלנו, שייכים לגמרי, לדרך ה' החברתית ציבורית של עולם התורה ההולך לאורם של רוב מוחלט של מנהיגי התורה.
עד כאן אלו חלק מדברים שנכתבו בבמה מכובדת זו בשבוע שעבר.
כעת,עם שוך סערת הבחירות בה הוכיחו רוב מוחלט מבוגרינו הנאמנים את נאמנותם לעולם התורה והצביעו על שייכותם וזהותם התורנית,עלינו להמשיך ולברר את דרכה הייחודית של דרך ה' בתוך המרחב של דרך ה' הציבורית.
אין זה סוד שיש לכולנו, חברי הקהילה החרדית הצעירה העובדת, סגנון וצורת חיים השונה בפועל מעולמו וסגנון חייו של האברך הספון באוהלה של תורה כל היום. סדר היום שלנו והמפגש היום יומי עם העולם הגדול ש'מבחוץ' מעמידים בפנינו אתגרים רוחניים לא פשוטים בכלל.
שונות מנטאלית זו  מחייבת ליצור לעצמנו בתוך מרחבי דרך ה' הציבורית ,התנהלות חברתית של דרך ה' הייחודית לנו.
אנו נפגשים כל העת עם תרבות וסגנון חיים של אנשים הרחוקים מקיום תורה ומצוות, אנו צורכים אמצעי תקשורת שונים לצורך פרנסתנו, עבודתנו מספקת לנו שאלות הלכתיות מעניינות, וסדר יומנו הלחוץ לא מאפשר לנו ללמוד תורה במשך היום זמן רב.
ברור לנו שאנו זקוקים לרב אישי ומורה דרך רוחני, רב  שילווה את חיינו בעקביות, יכיר אותנו בהכרות אישית מעמיקה. רב שיהיה זמין לנו ונוכל לשוחח איתו בפתיחות על כל דבר ועניין, אך איננו מוצאים בהישג יד רב שכזה .
הרבה מאיתנו מחפשים בית כנסת שנרגיש בו בבית.  אנו זקוקים לקהילה שנרגיש שייכים ומחוברים אליה חברתית ומנטאלית ולא תמיד מוצאים בסביבתנו קהילה שכזו.
גם נשותינו זקוקות לחיבור רוחני ושייכות חברתית חיובית ,שתפרה את עולמן הפנימי ותעצים אותן רוחנית במגוון האתגרים העומדים בפניה של האישה והאם הצעירה  העובדת,'אשתו של' החרדי העובד.
מוטלת עלינו החובה , בוגרי דרך ה' באשר הם, להיות שותפים בהקמתן של קהילות חברתיות תורניות בתוך וכחלק מקהילות עולם התורה.
כדי לעמוד באתגרי החיים אנו חייבים לעצמנו שייכות וחיבור לקהילה מתאימה שרואה את עצמה לגמרי כחלק מעולם התורה ומנהיגיו.
אנו חייבים חיבור לבית מדרש וקהילה מאוחדת שמונהגת לאורו של רב גדול בתורה המבין ללבנו ולאורחות חיינו.
יצירתה המושלמת של קהילת החרדים העובדים חייבת להיות מושתתת על מחויבות לסדרי תפילה  קבועים,לקביעות עיתים לתורה משותפת,אירועים תורניים משותפים והרצאות ופעילות תורנית לנשות הקהילה.
הבו לנו מתוכנו אנשים חכמים ונבונים,אנשים אשר רוח בם,אנשי תורה נאמנים הנשמעים לדעת תורה,ויפתחו הם עבורנו עוד ועוד קהילות נאמנות לה'  הצועדות בדרך ה'.
מי לדרך ה' אלי..


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה