נפלאת
בעינינו
אני מקוה שברור לכל מי שקורא את הפינה הזו, שהיא
לא מנסה לומר "דעת תורה" או משהו שקרוב לזה. היא באה בעיקר כדי לעורר את
המחשבה ולא לקבוע מסמרות. אחרי ההקדמה הזו אני יכול לכתוב כמה מילים בעניינא דיומא.
1. מי שמביט על ההיסטוריה של העם היהודי, רואה בעיקר
צבע אחד: אדום. דם. הרבה דם יהודי שנשפך.
פרעות, פוגרומים, עלילות דם, מוות, התעללות, השמדה.
זה היה גורלו של העם היהודי באלפיים שנות גלות מרה וקשה.
נכון, יש עוד הרבה לאן להתקדם, הן מבחינה גשמית
והן מבחינה רוחנית. אבל הפער העצום שיש בין מצבינו כיום ובין מצבינו בעבר - זה לא דבר
שאפשר להתעלם ממנו. זה נס שעלינו להכיר בו ולהודות עליו.
מאת ה' היתה זאת - היא נפלאת בעינינו!
2. האמת היא שהקמת המדינה וקיבוץ הגלויות לארץ ישראל,
יצרו בעיה קשה (מעבר לבעיה של אישיות מקימי המדינה ומטרותיהם).
כל אחד חושב על העתיד ומנסה לדעת כיצד הוא יראה.
לפעמים גם לעם שלם יש תמונה כלשהי כיצד יראה העתיד.
במשך אלפי שנים היתה לעם ישראל תמונה מסוימת על
העתיד, על הגאולה. יבוא משיח, יחולל ניסים גלויים, יחזיר את העם לארץ ישראל, יבנה את
בית המקדש, כולם יהיו בדרגה רוחנית גבוהה מאוד והנבואה תחזור לישראל. זוהי תמצית
"חזון אחרית הימים" כפי שחשבנו שיהיה.
זה משתקף גם בתפילות. לדוגמא, "והביאנו לציון
עירך ברינה ולירושלים בית מקדשך... ושם נעשה...". השיבה לציון היתה כרוכה בבית
המקדש. לא חשבנו שיהיה פער כ"כ גדול ביניהם.
אבל מה לעשות, באה המציאות וטפחה על פנינו.
בדרך טבעית, ואפילו חילונית, שב העם לציון, ובית
המקדש לא נראה באופק.
זה עצוב, אבל אנחנו לא מבינים הכל. אנחנו לא יכולים
לצפות בדיוק את העתיד, ומי שבאמת מנהל את העניינים זה הקב"ה.
מאת ה' היתה זאת - היא נפלאת בעינינו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה