יום ראשון, 14 ביולי 2013

נוסקה נוישטט - פרשת מטות מסעי תשע"ג

ערך החיים


מאת: נוסקה נוישטט


בסוף פרשת מסעי מוזכר העניין של ערי מקלט לרוצחים בשגגה, שם הם יושבים עד מות הכהן הגדול.
שלושה ערי מקלט היו בארץ ישראל שלושה נוספות היו מעבר לירדן.

מקשה רש"י ורבים נוספים, הרי מעבר לירדן הין רק שני שבטים וחצי, ובארץ היו תשעה שבטים וחצי, מדוע החלוקה של ערי המקלט היתה רק חצי חצי ולא לפי היחס האמיתי?
 מתרץ רש"י משום שבגלעד נפישי רוצחים כלומר מעבר לירדן נכון שהיו פחות אנשים אבל היו שם יותר רוצחים ולכן הם קיבלו את אותה כמות של ערי מקלט.
ופירוש רש"י זה קשה קצת, הרי לעיר מקלט היו מגעים רק מי שהרג בשוגג אז מה זה משנה כמה רוצחים היו באיזור? האם הטעויות או השגגות של האנשים היו יותר מהרגיל?
שמעתי על זה תירוץ מעניין,
העניין הוא כזה, מאחר שבגלעד היו יותר רוצחים נושא חיי אדם והריגה לא היו חמורים בעיני הציבור כי האווירה ברחוב הייתה של זילזול בחיי אדם ושל הפקרות עקב כך השגגות שם היו יותר שכיחות ולכן היה שם צורך ביותר ערי מקלט.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה