קריאת התורה
יוסף בר אור
קריאת
התורה מלווה אותנו לאורך השנה, שלוש פעמים בשבוע, לכל הפחות.
ואילו
התורה עצמה מלווה אותנו, מאז שאנו זוכרים את עצמנו.
חג
השבועות עם כל השיחות וההכנות הקודמות לו, מעלה לפעמים הרהורים נוגים, על הקשר
האישי שלנו עם התורה. או ליתר דיוק על הקשר אותו היינו רוצים שיהיה לנו...
קריאת
התורה, נתקנה ע"י עזרא הסופר ובית דינו, מעבר למספר קריאות שהן מדאורייתא, כפרשת
זכור וכדו'. המושג הפשוט של "קריאה", מתייחס לטקסט כתוב הנקרא בקול. אך
בקריאת התורה יש יותר מזה.
אצל
אברהם מצינו: "ויבן שם מזבח לה' ויקרא בשם ה'". מה טיבה של קריאה זו? יש המפרשים קריאה זו כתפילה.
ואכן "קריאה" הינה אחת מלשונות של תפילה.
יפה
היא לשון קריאה לתפילה, שכן קריאה דורשת מענה. וזה אכן בא – "משה ואהרן
בכהניו ושמואל בקראי שמו קראים את ה' והוא יענם".
אותה
תקנת עזרא, נטבעה במטבע לשון של "קריאה", לרמז לנו, כי קריאה זו לא תישאר
ללא מענה.
אלו
דברי הזוהר (פרשת משפטים דף צ"ד ע"א, מתורגם):
"עד כמה בני אדם מעורבבים בשכלם ואינם רואים בדרך
האמת בתורה. התורה קוראת להם בכל יום בנהימה, ואינם רוצים להטות את ראשם לשמוע
לדבריה." הרי שהתורה עונה לקוראיה בקריאה משלה...
והזוהר ממשיך שם ומתאר את שלל הקריאות שקוראת התורה לאדם (הדברים ארוכים, יעויין
שם באורך).
כדי
לשמוע את "הקריאה" שקוראת לנו התורה, יש לשנות את הגישה שלנו אליה. התורה
אינה רק ספר חוקים, של מה כן ומה לא...
התורה
הינה רצון ה' שנמסר לנו בסיני. והקב"ה ורצונו חד הם.
אשר
על כן, שומה עלינו לדעת את ה', ולהכירו עד כמה שזה ניתן. וכבר ביארו הקדמונים כי
הדרך לידיעת ה' עוברת בין השאר, דרך הכרת מעשיו, הכרת הבריאה, הטבע וחוקיו.
(מעובד
ע"פ שיחתו של מו"ר אבי שיחי')
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה