כאן ועכשיו
יוני סלומון
אנו עומדים בעיצומם של ימי הספירה, שהם בעיקר הכנה לקראת חג מתן תורה.
בעניין קבלת התורה ידועה הגמרא במסכת ע"ז דף ב: "ויתיצבו בתחתית ההר",
ואמר רב דימי בר חמא, מלמד שכפה הקב"ה הר כגיגית על ישראל, ואמר להם, אם אתם
מקבלין את התורה מוטב, ואם לאו שם תהא קבורתכם!
נשאלת השאלה שלכאורה היה צריך הקב"ה לומר להם "ואם לאו כאן
תהא קבורתכם", מתחת ההר, ומדוע אמר להם "שם תהא קבורתכם"?
אפשר ללמוד מכאן יסוד גדול לחיים, שהמושג "שם" זוהי בעצם
קבורתו של האדם.
ונבאר: לכולנו יש בכל יום מצבים בהם אנו יושבים עם עצמנו וחושבים על
זה שיש לנו עוד כמה וכמה מטרות שאנו רוצים לכבוש ולהשיג, הן בפן הרוחני והן בפן
הגשמי. לדוגמא: ללמוד איזו מסכת שתכננתי פעם ללמוד, או הלכות מסוימות, או סתם כך
באופן כללי להתחיל לחיות חיים של יהודי שומר תורה ומצוות בדרך ובצורה הנכונה. אך
באותו רגע מופיע היצר הרע עם מגוון תירוצים שהמכנה המשותף שלהם הוא "עכשיו זה
לא הזמן, בשביל זה יש את העתיד, יש את השָם".
התירוצים האלו מוכרים לכולנו, אם זה שקודם אני צריך להתחתן, או למצוא
את המסגרת שמתאימה לי, אם זה טרדות של פרנסה, ילדים וכו' וכו'. העיקר שהשינוי או
המטרה המתוכננת לא תושג עכשיו.
וזהו שאומר הקב"ה "שם" תהא קבורתכם. המושג של לדחות את
מה שאנו רוצים לעשות ולהשיג, לעתיד, לא עכשיו – זוהי קבורתה של ההצלחה.
על כן השאיפה שלנו לחיים צריכה להיות שבכל רגע פנוי שיש לנו לראות מה
אני עושה כאן ועכשיו, בכדי שנוכל להשיג את מה שתמיד רצינו ולהתקדם בחיים. וכמו
שכתב הפלא יועץ בעניין הזריזות: ועניינו לחוש הרבה על המצווה פן ואולי לא יהיה
בידי לקיימה, ומתוך כך זריזין מקדימין למצוות, כי לא ידע האדם את עתו, ומרגע לרגע
כמה מניעות ועיכובים וכמה פיתויי היצר הרע יכולים להזדמן.
אז בואו ונשתדל לא להיחשב כ"קבורים" בחיינו, אלא לחיות
ולנצל את הרגע!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה