חכמה אחת שהיא שתים
נתי שרגא
שתי חכמות יש.
האחת, זו המופשטת, זו החוקרת, זו המתיימרת להבין ולהשכיל.
והשנייה היא חכמת המעשה הפשוטה, חכמת הרחוב. הדיבור הנכון במקום הנכון
ובזמן הנכון. כאן צריך לצעוק, וההוא צריך בסך הכל איזו צ'אפחה קטנה... חכמת
הפרקטיקה והקיום של 'להסתדר בחיים'. אך הכל כל כך חסר משמעות. הרי מותר האדם מן
הבהמה בדעתו, ואיה היא הדעת?
בורא העולם בחסדו בחר בנו מכל העמים, נתן לנו את תורתו, זו שקדמה
לעולם ובשבילה נברא העולם, וכל חלק קטן בבריאה האדירה הזו וכל מצב שיהיה בה, רשם
בתורה, שהרי "איסתכל באורייתא וברא עלמא".
מן השמים השמיע לנו את קולו, ונתן לנו חכמה אלוקית זו המופשטת,
החוקרת, המתגלית לעיני הלומד רבדים רבדים של עומק ומשמעות.
ולנו הוא נתן אותה, לנו, בני האדם, כדרך חיים אשר כל מעשה קטן, וכל
דיבור חולף, מתרוממים על ידה לכדי קיום ייעודו של כל העולם.
חכמה כפולה, בעלת עומק וגם מעשית, הבנה חוקרת עם חכמת המעשה. כה גבוהה
היא וכה עמוקה, ויחד עם זה כאן היא, לפנינו, ברמה הפשוטה ביותר. שתי חכמות בחכמה
אחת.
כמה נשמח במתנה זו, ובאהבת הנותן הנגלית בה, ביום חג השבועות זמן מתן
תורתנו. באלו רגשי חדווה נודה לו על כך שחיי עולם – נצחיים ושלמים – נטע בתוכנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה