שו"ת Mail (הרב זאב קצנלבוגן) - פרשת חיי שרה תשע"ג

צדק עולמי

שאלה:  

לפני מספר ימים חוותה ארה"ב סופה חזקה שגרמה נזקים למיליוני בני אדם, ברכוש ובנפש. תמיד מלמדים אותנו שכאשר קורים דברים כאלו בעולם זה בא ללמד אותנו, החרדים לדבר ה', מוסר השכל. השאלה היא למה זה צריך לבוא על חשבון כל כך הרבה אנשים אומללים? מה הם אשמים בבעיות שלנו? אין איזו נוסחה לעורר אותנו בלי אסון כזה?

הרב זאב קצנלבוגן:

אברהם אבינו גדול הנאמנים (כן, כן, לא טעיתי. אני יודע שאברהם האמין אבל הקומפלימנט שנתן לו הנביא הוא "ומצאת את לבבו נאמן לפניך") כבר דפק על השולחן בסיפור סדום ואמר "חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע... חלילה לך השופט כל הארץ לא יעשה משפט?". מתשובתו של הקב"ה נשמעים הדברים שעקרונית אברהם צדק, אילו היו שם צדיקים לא יתכן שהם היו נענשים רק בעבור הרשעים, אלא שפשוט לא היה אפילו צדיק אחד בסדום...

כמה עצים ברא הקב"ה בבריאת העולם? מלא! וכמה דגים? המון! וכמה בהמות? מליונים! וכמה חיות? כמויות אדירות! וכמה בני אדם? אחד... מה קרה? נגמר לו חומר הגלם בבריאת הדגים? "לפיכך נברא אדם יחידי... לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם" (סנהדרין פרק ד משנה ה). האם אכן בשבילי נברא העולם? זו הרי אמירה גרנדיוזית למדי. גם אם נצמצם אותה באופן קיצוני ונאמר שמחלבת תנובה בלבד נוצרה בשבילי זה בלתי הגיוני, שהרי אני בקושי מספיק לגמור שניים קוטג' ואחד חלב ביום, כך שאין צורך בכזו מחלבה גדולה. אם כך בוודאי שאמירה קיצונית כזו שבשבילי נברא העולם מצריכה הסבר.

בתוכנית הכללית של הבורא, לכל אדם מישראל ישנו תפקיד מוגדר. תפקיד זה הוא אישי לחלוטין ואינו ניתן להעברה. לא הרי ההתמודדיות והנסיונות שלי כהרי האתגרים העומדים בפני חברי. על מנת להשלים את הפאזל פשוט צריך את כל, אבל את כל, החלקים. חלק אחד בפזל שיהיה חסר מסוגל להרוס את התוכנית כולה. מספיק טיפש אחד שקודח חור בחדר שלו באניה וכל האניה תטבע. בשבלי נברא העולם אינו ביטוי של יהירות, הוא ביטוי של אחריות! התפקיד שלי הוא כל כך מהותי שאם לא אבצע אותו כהלכה יתכן וכולם ישלמו את המחיר. הבנה זו מצריכה אותי להתבונן כל העת בכל הקורה סביבי להבין את המסר, להפנים ולהתייעל.

אין ספק שכאשר קורים אירועים לאנשים מסוימים כנראה שהם קשורים להם בעצמם (או בהשגחה פרטית כהתיחסות על מעשים מסוימים. או כהשגחה כללית כדרך התנהלות העולם). אלא שהאדם הבוגר והאחראי יודע ללמוד גם מניסיונם של האחרים ואינו מחכה שהדברים יגיעו אליו ממש... מבטם של חז"ל מלמד אותנו להתבונן כל הזמן סביב ולשאול את עצמנו כיצד כל אירוע כזה יכול לקדם אותנו, ולקחת אחריות.

בהצלחה.