בועז בק - פרשת וישלח תשע"ג

הזדמנויות

בועז בק

הזדמנויות חברים, הזדמנויות. כמה פעמים יצא לנו להיתקל במשהו שממש בא לנו לעשות ולא עשינו? כמה פעמים עשינו משהו שבדיעבד הסתבר לנו שעשינו את הדבר הנכון והתמורה הייתה טובה בלי שנבקש אותה? כמה פעמים ניסנו לחשבן משהו ובגלל שהתעמקנו מדי ולא הלכנו לפי השכל הישר נדפקנו?

מספרים על אדם בן 40 שמאס לו בחייו והחליט ללכת לאלוקים ולבקש ממנו חיים אחרים. בדרכו הוא פגש עץ זקן ושאל אותו "איך החיים"? ענה העץ: "על הפנים, אני מתייבש, המים לא מגיעים אלי".

"אני הולך לאלוקים", השיב האיש, "אדבר איתו גם בשבילך". באמצע הדרך לאלוקים פגש האיש בחורה עצובה יושבת ליד בית גדול. "איך החיים?" שאל אותה. "מאכזבים", השיבה, "אני יושבת לבד ואף אחד אינו רוצה להינשא לי".

"אני בדרך לאלוקים. אדבר איתו גם בשבילך", הבטיח לה.

לקראת סוף הדרך פגש האיש שועל כחוש, שהתלונן שאין לו מה לאכול. גם לו הבטיח האיש שידבר עם אלוקים בעניינו.

הגיע האיש לאלוקים ושטח לפניו את בקשותיו.

אמר לו אלוקים: "אני משנה לך את המזל לטובה, אבל תהיה מספיק חכם לתפוס אותו!".

אלוקים גם צייד אותו במכתב לכל אחד מהאומללים שפגש בדרך.

האיש מגיע לעץ היבש ומגיש לו את המכתב מאלוקים, העץ מעיין במכתב ואומר לו: "אלוקים כתב שלא מגיעים אלי מים כי יש שק מלא ביהלומים שתקוע בין השורשים שלי לבין המעיין. אולי אתה מוכן לעזור לי לחלץ את השקית?"

"אני מצטער", משיב האיש, "אין לי זמן, אלוקים אמר לי שהוא שולח לי את המזל ואני חייב למהר לתפוס אותו". 

בהמשך דרכו פוגש האיש את הבחורה שאומרת לו "אלוקים כותב לי שהגבר הראשון שיסכים להתחתן איתי יזכה לכך שאלוקים יהפוך את שנינו לעשירים ומאושרים. אולי אתה מוכן להיות בן זוגי?"

"אני מצטער", משיב האיש, "אלוקים אמר לי שהוא שולח לי את המזל, אני חייב למהר לתפוס אותו".

ואז פוגש האיש את השועל ומוסר לו את המכתב שלו. השועל מעיין במכתב ותופס את האיש בגרון. רגע לפני שהאיש מאבד את הכרתו, הוא רואה את מכתבו של השועל ובו נכתב: "כשיגיע האידיוט תאכל אותו"...

הנה לנו פרשה מעניינת:

שליחות מלאכית, בניית מערך הגנתי, תפילה להצלחת הפגישה בין שני האחים. לילה מתוח. מאבק בין יעקב למלאכו של עשיו. מכה היסטרית, ברכה היסטורית. בוקר. שתי המחנות הולכים להיפגש בעוד זמן קצר, יעקב מסדר את המחנה. מפגש.

וככה בשקט בשקט בלי שנשים לב מתחמק לו יוסף ממה שסידר יעקב ועוקף את רחל. הוא ניגש לפניה להשתחוות לעשו. תודה לריבונו של עולם זה לא באמת עובר חלק ובשקט, וכל אחד שקורא את הפרשה רואה שהיה פה משהו שונה. רש"י מיישב את זה מיד, יוסף אמר "אמי יפת תואר, שמא יתלה בה עיניו אותו רשע, אעמוד כנגדה ואעכבנו מלהסתכל בה" מכאן, מוסיף רש"י – זכה יוסף לברכת "עלי עין".

כמה פסוקים לפני כן מספרת לנו התורה, ורש"י עוזר להבין, שבעת שיעקב עבר את נהר יבוק הוא החביא את דינה בתיבה, ועל זה נענש יעקב שמנעה מאחיו, שמא תחזירנו למוטב. ונפלה לידי שכם.

שני סיפורים, שניהם מספרים על שני אנשים, כל אחד עשה את המובן מאליו. יעקב אבינו מנהג אבותיו בידיו, ויוסף גם הוא ככה. יעקב ניסה לשמור על בתו, ולא חשב על התועלת שזה יכול להפיק. יוסף לעומת זאת מנע את המנוע. יעקב נענש, יוסף זוכה לברכה שהיא ברכת עם ישראל. יוסף תופס את אחת ההזדמנויות הטובות ביותר. הוא עושה את מה שהוא חושב ומשנה מהסדר של אבא יעקב, ומצליח.

לא פעם הרי עולות לי לראש מחשבות ורצונות שאני רוצה לעשות אותם אבל נמנע בגלל דבר כזה או אחר, אין לי מושג מה תהיינה התוצאות, אבל אני בטוח שאם פעם הבאה אני אקפוץ על העגלה ואלך לפי האינסטינקט שלי, עם תפילה נכונה אני אצליח. ואם לא, אז נלמד לפעם הבאה.