איזהו מכובד
יוסי קול
אנו קוראים בפרשת השבוע על הפגישה בין יעקב לעשיו אחיו. כאשר יעקב
שולח את נשיו וילדיו להשתחוות לפני עשיו התורה מתארת זאת כך: "ותיגשנה השפחות
הנה וילדיהן ותשתחווינה, ותיגש גם לאה וילדיה וישתחוו, ואחר ניגש יוסף ורחל
וישתחוו".
נשים לב להבדל בין רחל ולאה לשפחות. כאשר רחל ולאה ניגשות עם בניהן
להשתחוות כתוב "וישתחוו" בלשון זכר, כלומר, גם הן השתחוו וגם בניהן
השתחוו לפני עשיו. אך כאשר השפחות ניגשות להשתחוות כתוב "ותשתחווינה"
בלשון נקבה, ומבאר אחד הראשונים (לא זוכר מי) שמכאן מדויק שרק השפחות השתחוו לפני
עשיו אך בני השפחות לא השתחוו בפניו.
מדוע בני השפחות לא השתחוו לפני עשיו?
ננסה להתבונן בהבדל בין בני רחל ולאה לבני השפחות. כאשר אדם מרגיש
בטוח במקומו ובכבודו אין לו בעיה להתכופף ולהשתחוות, ולכן בני רחל ולאה היו
מסוגלים להשתחוות לפני עשיו. אך בני השפחות שהסתובבו עם תחושת קיפוח ונחיתות מעצם
היותם בני שפחות ולא בני אימהות, היו צריכים להוכיח את כבודם על ידי שלא השתחוו
לעשיו.
אנו רואים את התופעה הזו בחיים. אנשים מכובדים באמת מסוגלים להוריד
מכבודם לפעמים, כי הם בטוחים במעמדם שלא יפגע, אך אנשים שלא בטוחים במעמדם נזהרים
לא להשפיל את עצמם אף פעם, כי זה באמת יפגע במעמדם.
"איזהו מכובד – המכבד את הבריות", זה לא רק תוצאה אלא גם
הוכחה. אדם שמכבד את הבריות זה מוכיח שהוא באמת מכובד ואין לו בעיה לכבד אחרים!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה