לא נלחץ מראש השנה!
שאלה:
השאלה שלי טיפה מסובכת, כי אני עצמי מבולבל בעניין הזה של היחס לראש השנה.
בעבר, ראש השנה והימים שקדמו לו גרמו לי להרגיש לחץ, כי כמו שמחדירים בעולם הישיבות
ראש השנה הוא יום הדין ויש ממה להילחץ! עם השנים, קרה מה שקרה ועברתי כל מיני דברים,
וההרגשה הזו של הלחץ די נעלמה. שמעתי מהרבנים בישיבה דיבורים על ראש השנה כיום שמח,
יום ההכתרה של הקב"ה, ואני מודה שזה גרם לי להסתכל על ראש השנה כדבר הרבה יותר
חיובי.
אבל, אני זוכר משנים שעברו שהלחץ לקראת ראש השנה היה ממש תועלתי! הייתי
מתחזק בכל מיני דברים, מקבל קבלות ומחליט החלטות. נראה לי שהלחץ הזה עבד! ועכשיו זה
איננו! וזה אכפת לי, כי אפילו שלא סבלתי כ"כ את הלחץ הזה, בסופו של דבר זה חסר
לי ואני מרגיש שאני לא באמת מצליח להשתנות בלעדיו. אז אני די מבולבל מזה. טוב להילחץ
מראש השנה או לא? אפשר להשתנות בלי שום לחץ פנימי?
הרב זאב קצנלבוגן:
כמו כל דבר טוב בחיים, שם המשחק הוא איזון.
חכמים מלמדים אותנו שבמערכת היחסים מול הקב"ה אנו עובדים בשני מישורים:
האחד אהבה, והשני יראה. לשם מה אנו צריכים את שניהם? אנחנו הרי רומנטיקנים חסרי תקנה
ומאמינים ללא גבול באהבה, אז לשם מה נחוצה היראה? אז זהו, כנראה שזה לא מספיק! האוהב,
מלמדים אותנו חכמים, מסוגל לבעוט. הוא מרגיש מספיק בטוח במערכת היחסים, ולכן הוא מסוגל
לפעמים לזלזל בה ולחשוב שלא יקרה שום דבר. אבל אם היינו בונים את מערכת היחסים רק על
היראה זה היה מתיש ומדכא. או בלשון חז"ל הירא שונא...
גם ראש השנה מורכב כך. סביר להניח שחלק מאיתנו טעמו היטב את הטעם של "הירא
שונא", רק כעת אנו צריכים להיזהר מן הצד השני, מן "האוהב הבועט". אין
ספק שימים גדולים אלו מורכבים משני החלקים, וזו הסיבה שתקנו לנו לומר גם מלכויות וגם
זיכרונות, אך כמו כל דבר טוב בחיים, שם המשחק הוא איזון...
אז אם נעשה כעצתם של חכמים מתקני התפילה נתחיל ממלכויות. ככה מתחיל היום.
מקדישים זמן להבנת המגמה המלכותית ומנסים להתחבר אליה רגשית. (דרך אגב, קל מאד להתחבר
אליה. המגמה היא פשוט שיהיה לנו טוב...) אבל לאחר מכן אנו גם מקדישים זמן איכות נוסף
לזכרונות שהם ענין הדין. מתבוננים בעובדה שעם כל האהבה שיש בין הבורא לביננו העסק הוא
רציני ובסוף כל חודש אחרי הכל צריך להעביר דו"ח. ההפסד שנוכל לספוג על דו"ח
חסר הוא גדול מדי, לא חבל? (ניתן להתחיל למלאות את
הדו"ח גם כמה ימים קודם, קוראים לזה אלול...) אבל תוך כדי התבוננות בזה אנו קולטים
שהדרך היא די פשוטה, "אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך..." ואז חוזרים
להתרגש מהמגמה המלכותית על ידי תקיעת השופר.
אז שיהיה לכולנו בהצלחה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה