אחים יקרים!
בכל שנה, לקראת ראש השנה, מתעוררת בי הדילמה במה אני יותר עסוק,
במחשבות על השנה שעברה או במחשבות על השנה הקרובה. לפעמים נראה שאלו מחשבות
נפרדות, מה שהיה הוא מה שהיה ואין לו קשר מהותי למה שיהיה. ולפעמים נראה שזו אותה
מחשבה, או כמו שאמר מי שאמר "בכל סיום יש התחלה חדשה"...
הרי אף אחד אינו יודע מה צופנת בחובה השנה הקרובה. שידוך, ילדים,
פרנסה, שטייגן, שום דבר לא ידוע. אבל דבר אחד ברור: כל אחד מביא איתו אל השנה הבאה
את השנה שחלפה. גם בדברים שאנו רוצים להשתנות, המקום ממנו אנו מתחילים את השינוי
הוא המקום שבו סיימנו את השנה האחרונה. אם כן, הדבר היחיד שידוע לי על השנה הבאה,
זה מה שהיה בשנה שחלפה...
ראש השנה ויום כיפור, כמו גם סוכות ושמחת תורה, כל אלו הן הזדמנויות
אמיתיות לבצע איזו קפיצה, איזה שינוי קטן, שביום רגיל איננו מצליחים לעשות. אל
נשלה את עצמנו. לא ניהפך למלאכים וגם לא נוכל פתאום לעשות דברים שלפני כן לא
הצלחנו אף פעם לעשות. אבל כן נוכל לעמוד על מצבנו האמיתי, לבחון היכן אנו באמת
אוחזים, ולעשות שינויים קטנים אך משמעותיים מאוד.
מה שצריך זה רק לשים לב. מצד אחד, לא לתלות ציפיות בלתי אפשריות בימים
האלו, ומצד שני להעריך את הציפיות הריאליות, המציאותיות, ולשים לב למה שקורה
בתוכנו, למה שמתחולל בליבנו, ולמקום שבו אנו נמצאים וממנו אנו משתדלים להתקדם
הלאה, בקצב הנכון והחכם.
תקוותנו החזקה היא שנשכיל לנצל ימים אלו בתבונה, ונקבל מהם את כל מה
שאנו יכולים לקבל, וימים אלו יעברו עלינו מתוך שמחה ואהבה.
שתי
מילים פשוטות אך עוצמתיות: שנה טובה!
חנוך
והלל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה