כפרת עוונות
יואל רוזנבאום
הבה נתבונן כיצד כדאי לנהוג על
מנת לשוב באמת בתשובה ונזכה שיתקיים בנו דבר הא-ל: "כי יום כיפורים הוא לכפר
עליכם לפני ה' אלהיכם".
בפרשת בראשית מסופר: "ויהי
מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה לה'. והבל הביא גם הוא מבכרות צאנו ומחלביהן,
וישע ה' אל הבל ואל מנחתו, ואל קין ואל מנחתו לא שעה, ויחר לקין מאד ויפלו פניו.
ויאמר ה' אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך, הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח
חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו".
התורה מספרת לנו שקין והבל
שניהם הביאו קרבנות לה' אך ה' שעה רק אל מנחת הבל ולא לקרבנו של קין. ניתן להבין
שבקרבנו של קין היה פגימה כלשהי, שגרמה לסירוב ה' לקבל את קרבנו, וכך גם מבין
הרד"ק: "וידמה כי מן הפחות היה, או אחר שאכל הוא הביא מן הנותר לפניו
וכל זה הוא בדרך בזיון, לפיכך לא נרצה קרבנו", וכן אומר המדרש: "ויבא
קין מפרי האדמה מנחה לה' מן הפסולת, לאריס רע שהיה אוכל את הבכורות, ומכבד למלך את
הסייפות".
תגובתו של קין הייתה כעס
ודיכאון – ויחר לקין מאד ויפלו פניו...
כאן הקדוש ברוך הוא אומר לקין
את עיקרי התשובה על מעשה פסול ובעצם כותב את ה'ספר' הקצר ביותר על חזרה בתשובה.
דרך התשובה שנותן הקדוש ברוך
הוא בנויה מארבעה חלקים: 1) למה חרה לך ולמה נפלו פניך. 2) הלא אם תיטיב שאת. 3)
ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ. 4) ואליך תשוקתו ואתה תמשול בו.
אחד הדברים הרעים שדרך קלוקלת
גורמת לאדם זה הכעס על עצמו לאחר עשיית העבירה, כעס עצמי זה גורם לאדם לא לנסות
לשפר את מצבו אלא לשקוע בדיכאון שאינו עוזר כלום, ונהפוך הוא - גורם לתחושות של
עצב שאינן מיטיבות עם האדם. על זה אומר ה' לקין למה נפלו פניך, לא "לָמָה" כי זו לא שאלה, פניו נפלו בגלל שה' לא קיבל קורבנו, אלא למה מלשון "לְמָה",
לשם מה? (וכן דרך המקרא: למה יאמרו מצרים לאמור וכו' ועוד) דבר זה לא עוזר ולא
יעזור לך כלום ועל כן בשביל מה חורה לך ובשביל מה נפלו פניך, לא זו הדרך! לשקוע
בכעסים, דיכאונות ורחמים עצמיים - לא עוזר.
דבר נוסף שפוגע בנו היא המלחמה
התמידית שאנו מנהלים מול עבירה או מנהג מגונה שרכשנו, כשאדם מנסה להילחם במשהו
מסוים הוא צריך לזכור שמלחמה היא דבר שנעשה בשעת הדחק, והיא מצב לא נורמלי שאי
אפשר להחזיק בו מעמד לאורך חיים שלמים ואפילו לא ברובם... לא חיים במלחמה! חשוב,
ולעיתים אף חובה להילחם, אך רק מלחמה כזאת שלאחר זמן סביר אפשר לראות כי היא נושאת
פירות. יהיה זה טיפשי שצבא ינסה לכבוש שוב ושוב את אותו מוצב אויב לאחר שנוכח שדבר
זה לא עולה בידו. במקום זה טוב יעשה הצבא אם יכבוש דברים שהוא מסוגל להם גם אם הם
לא קשורים לאותו מוצב ארור, ועקב כך וברבות הזמן יתפתח הצבא ויתחזק כך שהמוצב
הנ"ל יחשב למשחק ילדים עבורו... והנמשל ברור...
כאן מגלה לנו השם יתברך את הסוד
הזה איך כן לשפר את המצב: הלא אם תיטיב - שאת, אם תעשה טוב, בכל
עניין לאו דווקא בנושא העברה ההיא, אלא תשפר את עצמך במעשה טוב יהיה אשר יהיה, דבר
זה ירומם אותך ויגרום לך לחזור למוטב בכל הנושאים. וודאי שצריך להילחם אך לא לחיות
במלחמה, אדם נלחם במשהו והמלחמה לא נושאת פרי, שיעזוב את זה ויפנה למשהו שהוא כן
יכול לעמוד בו, החל מעניית אמן בקול או נט"י וכדו' וכלה בלסיים את הש"ס
בעיון(...) מעשים אלו ירוממו אותו ויקדשו אותו (אין הכוונה לרוצח סידרתי שלאחר
ש"נלחם" באמצעות בקשת ברכה מ'באבא' שיהפך לצדיק ונוכח כי לא הועילה
"מלחמתו" יחליט שזוהי מלחמה אבודה וירים ידיים... אלא כל אדם ע"פ
רמתו האישית ורמת העבירה).
חשוב לציין את סגולתה הנפלאה של
לימוד התורה בכל תחומיה, כדבר שמקרב לבורא העולם, לא משנה כמה האדם רחוק ואלו
חטאים הוא עושה, אין סגולה כתורה, שזהו דבר האלוקים שכולו טוב וכמאמר רבותינו
ז"ל על הפסוק בירמיהו: "ואותי עזבו ואת תורתי לא שמרו" -
"הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו, מתוך שהיו מתעסקין בה המאור שבה היה מחזירן
למוטב".
אם 'תיטיב' במה שזה לא יהיה,
ממילא 'שאת' - תתרומם ותיטהר.
הדבר השלישי הוא אזהרה שנותן
לנו הקב"ה שאדם לא יחשוב שלאחר עשיית עבירה אין לו צורך לעשות את ה"אם
תיטיב שאת" אלא להישאר במצבו ולנסות לשמר את ה'סטטוס קוו' העצמי שלו, כי דבר
זה לא עובד! אומר הפסוק ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ, אין כזה דבר להישאר
במקום. אם נכשלת אתה חייב לנסות להתקדם, כי אם האדם יחשוב שזה אפשרי להתעלם מן
העניין ואין טעם להגיב בדרך זו או אחרת, הוא יוסיף להיכשל וייפול עוד ועוד, כי
לפתח חטאת רובץ.
כעת מלמדינו השי"ת את הכלל
האחרון והחשוב מכולם: אליך תשוקתו ואתה תמשול בו. אתה הבעל הבית! אתה הבוס!
הוא צריך אותך וה' נתן לך בחירה ואת האפשרות להחליט האם ליפול או להתרומם.
"אתה תמשול בו". אל תשכח שזה בידיים שלך ואתה מסוגל לעמוד מולו כי ה'
שברא את שניכם מלמד אותך שאתה הקובע והמחליט. לא הוא.
לסיכום: ה' יתברך מלמדינו כיצד
לפעול במקרה נפילה בדרך הטובה והבטוחה ביותר. א) לא לשקוע בדיכאון כי זה לא יעזור כלום! קום
ועשה! ב) אם תעשה טוב בכל תחום שהוא, אתה תתעלה. ג) אתה חייב לעשות משהו ואל תנסה
להשאיר את המצב בלי "טיפול" כי אז לפתח חטאת רובץ. ד) אתה הבוס! זה בידיים
שלך ואתה יכול.
שנזכה כולנו לגמר חתימה טובה
ולאהוב את השם באמת ונזכה ל- "על כל פשעים תכסה אהבה".
(מעובד
ע"פ דברי הרב פייבלזון שליט"א)
יפה מאד ומרומם, חבל שלא מצאתי את הפירוש הזה לפני יום כיפור, אך אף פעם לא מאוחר.
השבמחקיישר כח.