דוד מור
כשמסתכלים
בפרשות האחרונות רואים נקודה מעניינת. יעקב אבינו, היה צריך לעבוד מאד קשה בשביל
להתפרנס, "ביום אכלני חורב וקרח בלילה ותידד שנתי מעיניי". ורק לאחר מכן
יכל לשבת וללמוד. לעומת זאת, אברהם ויצחק, היו להם עבדים ושפחות ומקנה רב, ולא
ידוע לנו שעבדו עבורם ביזע ויגע כמו יעקב. שמעתי תירוץ יפה מרב שדיבר השבוע באחד
מהאירועים שצילמתי השבוע. אברהם ויצחק היו שונים מיעקב, הם היו מחוברים לבאר שבע
שזה היה חיבור שמימי של שפע, שכתוב "באר לחי רועי". לעומת זאת, יעקב
אבינו, ה' אמר לו ללכת להר המוריה, שזהו מקום החיבור שלו, כמו שראינו בסוף מסכת
סנהדרין פרק חלק, "מעשה בערבי אחד שאמר לרבה בר בר חנה בוא וראה מקום שהשמים
נושקים לארץ והראה לו את הר המוריה". הר המוריה שבו הייתה עבודת המקדש, הקרבת
הקורבנות ואכילתם, אלו מעשים ארציים שפועלים פעולות רוחניות למעלה, וזה הקשר של
יעקב אבינו להר המוריה לכן הוא היה צריך לעמול הרבה שנים אצל לבן, כדי שיוכל לשבת
וללמוד מעשים ארציים שעיקרם עבור פעולות רוחניות. וסימן לזה, הסולם שמוצב ארצה
ומלאכים עולים ויורדים בו, הסולם הוא מחבר בן השמים לארץ, והמלכים הם תוצר של
מעשים ארציים, עולים ויורדים בו בן השמים לארץ.
לכן
חברים, נכון שאנו צריכים לצאת ולעסוק לפרנסתנו, אך אסור לנו לשכוח את העיקר, מדוע
אנו משתדלים כל כך עבור פרנסתנו, מדוע אנו עושים מעשים ארציים אלו, אם לא בשביל
הפעולות הרוחניות, שהם המשולש של לימוד
תורה, תפילה, ועשיית מצוות מתוך הבנה שזהו העיקר ולא התפל.
שבת
שלום
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה