חמור - אינו רואה!

מורנו ראש הישיבה שליט"א

בואו ונבחן את העובר על יוסף הצדיק בימי בחרותו, דברים המתוארים בפרשתינו:

"וישנאו אותו ולא יכלו דברו לשלום"... "ויגער בו אביו"... "ויתנכלו אותו להמיתו"... "וישליכו אותו הבורה"... "וימכרו את יוסף לישמעאלים"... "ויוסף הורד מצרימה"... "ויקח אדוני יוסף אותו ויתנהו אל בית הסוהר"... "ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו"...

כשאנו עוקבים אחרי מסעותיו הסוערים של יוסף, עלינו לשאול את עצמנו מהו הדבר המרכזי שהחזיק את יוסף בכל המצבים הקשים אליהם הוא נקלע לבדו, ללא הורים ומשפחה תומכת, ללא אחים לדרך, כשהוא חי את חייו בחברתם של גויים נמוכים, אסירים בבתי כלא, ובתוך סביבה טמאה לגמרי?

מכל מאורעותיו הקשים של יוסף, אנו מבחינים שאת עיקר גדלותו מביא יוסף לידי ביטוי בעמידתו האיתנה מול פיתוייה של אשת פוטיפר. עמידה זו בנסיון קשה כל כך, היא זו שהקנתה לו את מעלותיו הגדולות, כמאמרו של יעקב אבינו אליו בפרשת ויחי "משם רועה אבן ישראל" (מט, כד), ודרשו חז"ל: "משם – מעמידתו בנסיון זכה ונעשה רועה ישראל".

במדרשי חז"ל אנו מוצאים תיאורים קשים על גודל נסיונו של יוסף שהיה נער צעיר, יפה תואר ויפה מראה, עם אשה זו, במשך תקופה ארוכה, ואת עמידתו הנועזת מולה. גם כאן אנו מבקשים לדעת את סוד כוחו של יוסף שנתן לו את העוצמה לעמוד מול כל הפיתויים.

דמות דיוקנו של אביו

מעיון בפסוקים אנו למדים, שיוסף עם כל כוחו וגדלותו, היה קרוב מאד ליפול ברשתה של אשה מפתה זו. כך נאמר "ויבוא הביתה ואין איש מאנשי הבית שם בבית", ופירשה הגמרא במסכת סוטה (לו:) "שבא לעשות צרכיו עמה, אלא שנראית לו דמות דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון. אמר לו אביו: יוסף, עתידין אחיך שיכתבו על האפוד ואתה ביניהם, רצונך שימחה שמך מביניהם?".

מהי אותה 'דמות דיוקנו של אביו' שהצילה את יוסף מעבירה? ומהו המסר שהעבירה אותה דמות אל יוסף באותה שעה, מסר שהשפיע עליו ועצר אותו מעבירה?

דבר ברור לגמרי שלא יעקב אבינו בעצמו הופיע לפתע בחלונו של יוסף כדי להצילו, ואנו מבקשים להבין איפוא, מהי כן אותה דמות שהופיעה בחלון?

אני מן הרואים!

מדרש מעניין אנו מוצאים בפרשה זו: כיון שבא יוסף ליזקק לה, בא אליו הקב"ה בדמות אביו. אמרה לו [אשת פוטיפר], מה קרה לך? אמר לה, את אבא אני רואה. אמרה לו, היכן הוא? אמר לה, את בת חמורים, דכתיב "אשר בשר חמורים בשרם" (יחזקאל ג), וחמור אינו רואה, אבל אני מן הרואים שנאמר "וירא את המקום מרחוק" (בראשית כב).

אנו למדים מכאן, שלא יעקב הופיע בחלונו של יוסף אלא הקב"ה בעצמו הופיע שם, בדמותו של יעקב, וכדי לזכות לראות את הקב"ה ברגעים המכריעים של החיים, צריכים אנו לזכות להיות "מן הרואים". מהי אותה ראיה נכספת, שיוסף זכה לה, ואשת פוטיפר - שהיא בת החמור שאינו רואה – לא זכתה לה?

ראיה למרחוק

פעמים רבות, מתגנבת בלב רבים מאיתנו הרגשת חידלון, נמיכות קומה ויאוש. יאוש מעצמנו. אנחנו מרגישים שאיננו שוים, מעשינו הטובים אינם נחשבים, ולעולם לא נצליח באמת להיות טובים. אנו מסתכלים על תקופות ארוכות אחורנית, ולא מוצאים שם יציבות רוחנית, קמים ונופלים, קמים ונופלים, וכשאנו מביטים קדימה אנחנו לא נותנים לנו סיכוי של התקדמות ממשית ותקוה אמיתי לעליה על דרך המלך.

בדיוק בנקודה זו, אנו זקוקים לכוחם של "רואים". אנשים רואים אלו, אבותינו הקדושים, ראו בבהירות את הדרך. הם האמינו בכל ליבם, שאחרי הכל ולמרות הכל, מתוך החושך יתגלה האור הגנוז, אור שיגלה את המשמעות של החושך, דוקא ממנו ובגללו הם רכשו את כל מעלותיהם ודרגותיהם הגבוהות שזיכו אותם בשכר הניצחי. זהו עולם של נסיונות שעלינו כאנשים עם כח של בחירה, לצלוח אותו בשלום.

דוקא בתוך הנסיונות הקשים, מתגלה לו הקב"ה ליוסף בצורת דמותו של יעקב, ויוסף שהינו בן עם "הרואים", מקבל כח של ראיה למרחוק, שאומר לו להביט רחוק ולוותר על נפילה קרובה רגעית. בראיה זו רואה יוסף להיכן על בן העם הנבחר להגיע, ומהו תפקידו המיוחד שיביא אותו להיות כתוב על ליבו של כהן גדול, בתוך תפקידיהם של שאר שבטי י-ה החקוקים על אבני האיפוד, תפקיד מיוחד שיראה לכולם את ה"יסוד" שמעמיד את האדם בנסיונות ונותן לו כח להתגבר בכל מצבי החושך.

יש תפקיד!

ברגעים אלו, מקבל יוסף משמעות לחייו, הוא מקבל חשיבות, הוא מוצא לו מקום... באותו הרגע כשמגלה יוסף שרק הוא רואה, ובת החמור שלידו אינה רואה, הבין יוסף שיש לו תפקיד גדול שאסור לו לפספס. בראיה זו, ידידי היקרים, הרגיש יוסף את המשמעות האמיתית של חייו. ראיה זו למרחוק נתנה לכל פעולה שלו, אי שם ברחובה הטמא של מצרים, בליבה של סערת יצרים, משמעות גדולה של עתיד ותקוה.

עלינו לדעת שראיה זו לא הגיעה ללא רקע קודם. כח זה ניתן ליוסף בבית מדרשו של יעקב, לפני שיצא לדרכו הארוכה, כש"כל מה שלמד יעקב משם ועבר מסר ליוסף" (רש"י). אהבתו הגדולה של יעקב את יוסף, באה לידי ביטוי בכך שהוא דאג שדמותו של יעקב האב הזקן, דהיינו דרכו האלוקית ומה שהוא מייצג, דמות זו תהיה חקוקה במוחו של יוסף, ותתן לו את הכח והעוצמה לעמוד בכל המצבים, כשיעקב עצמו לא יהיה לידו כדי לשמור עליו.

רק ידיעה אמיתית על חובותינו בעולמנו, ידיעה ברורה על מהותה של עבודתינו היהודית שתשען על דברי התורה ועל דברי הנביאים, לאורם של חז"ל, בלימוד רציני בישיבה, תתן לנו את העוצמה לעמוד במצבים קשים. או אז, כשנזדקק ל"דמותו של יעקב", נזכה גם אנחנו שיתגלה לנו הקב"ה בכל אורחות חיינו, ויעצים אצלנו את כח הראיה למרחוק, כוחם של רואים!