ראש הישיבה שליט"א - פרשת יתרו תשע"ג

מעמד הר סיני – יסוד אמונתנו

מורנו ראש הישיבה, הרב ברוך צבי גרינבוים שליט"א

בפרשתנו אנו לומדים על המאורע המרכזי ביותר העומד בבסיסה של אמונתנו היהודית, מעמד הר סיני. על מעמד היסטורי זה שהיה חד פעמי בתולדות האנושות, מצווה התורה בספר דברים: "רק הישמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברים אשר ראו עינך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך, יום אשר עמדת לפני ה' אלוקיך בחורב".

ציווי זה הוא, לא רק שלא נשכח את  התורה שניתנה במעמד זה, אלא בעיקר את עצם המעמד, גודלו ותוקפו. כך היא לשון הרמב"ן בספר המצוות שלו: "שלא נשכח מעמד הר סיני ולא נסיר אותו מדעתנו, אבל יהיו עיננו ולבנו שם כל הימים... והוא יסוד גדול בתורה... כי היא מצווה עולמית ועם כל הדורות ידבר שלא ישכחו עניין המעמד ההוא שהיה לכל אדם במראית עיניהם ושמיעת אוזניהם, ושיעתיקו זה מדור לדור לעולם".

הבה נחשוב באמת כיצד מצווה עלינו התורה ש"יהיו עיננו ולבנו שם כל הימים" הרי אנחנו לא היינו באותו מעמד נפלא ונורא, אלא קיבלנו אותו במסורת מאבותינו הראשונים שהיו למרגלות הר סיני, ואיך מבקשת מאיתנו התורה שלא נשכח מעמד שלא היינו בו, ושיהיו עינינו וליבנו שם כל הימים?

עוד מבקשים אנו להבין, לשם מה חשובה לנו זכירתו של המעמד עצמו, והרי עיקרו של המעמד הייתה התגלותו של האלוקים ופרסום עשרת דברותיו, ובדברים אלו אנחנו מאמינים לגמרי ומראים בכך שאנחנו מאמינים בה' ומקיימים את מצוותיו, ומדוע אפוא יצוונו ה' על זכירתו של המעמד עצמו, והצורה שבה פרסם הקב"ה את אמונתו, צורה שזכירתה כלשונו של הרמב"ן לעיל "הוא יסוד גדול בתורה"?

כאילו ראוהו כל הדורות!

הרמב"ן בפירושו לתורה )דברים ד, ט) עונה על הארה זו ואומר: "והתועלת במצווה זו גדולה מאד", כי כשנעתיק גם כן הדבר לבנינו ידוע שהיה הדבר אמת בלא ספק, כאילו ראוהו כל הדורות, כי לא נעיד שקר לבנינו ולא ננחיל אותם דברי הבל ואין בם מועיל, והם לא יסתפקו כלל בעדותינו שראינו כולנו בעינינו וכל מה שסיפרנו להם.

לאור דברים אלו אנו מבינים לכאורה שצורתה וקיומה המעשי של מצוות זכירת מעמד הר סיני היא להעביר מדור לדור את העובדה שהקב"ה התגלה לכל עם ישראל, דיבר עם כולם פנים בפנים וגילה לכולם את רצונותיו. בהעברה זו מדור לדור, אנו מונעים את האפשרות של פקפוק וספיקות, שהרי אבותינו לא ישקרו לנו ויעבירו לנו את מה שלא ראו בעיניהם, והרי הדבר כמו שראינו כולנו בעינינו!

מצוות זכירת מעמד הר סיני אינה רק זכירת עשרת הדיברות שנאמרו במעמד, אלא זכירת המעמד עצמו, מעמד ההתגלות האלוקית אל עם ישראל. מטרתה של התגלות זו היא לא רק לתת לבאי עולם ודאות מוחלטת בקיומו של בורא העולם, ולא רק לתת ודאות מוחלטת באמיתותה של התורה שמקורה הוא אלוקי, אלא לגלות את אפשרות החיבור של האדם לאלוקים, ללמד את כל הדורות ש"הן הראנו ה' אלוקינו את כבודו ואת גדלו, ואת קולו שמענו מתוך האש, היום הזה ראינו כי ידבר אלוקים את האדם וחי" (דברים ה, כ). את זה עלינו לזכור, את האפשרות של האדם להתחבר עם אלוקים - ולחיות!

חז"ל מגלים לנו שבמעמד הר סיני השתתף העם היהודי לדורותיו, כל נשמות ישראל חוו את ההתגלות הזו. המשמעות של ההשתתפות הזו היא שבאותו מעמד נחקקה בכל נשמות ישראל האלוקות, וניתנה האפשרות לכל אחד, בכל דור, להתחבר אליה ולחיות איתה.

לחוש, להרגיש, לחיות

אך מהו אופן קיומה המעשי של מצוה זו? איך נעשה שיהיו עינינו וליבנו שם כל הימים? הרי בכל זאת רק שמענו ולא היינו שם בפועל?

מלשונו של הרמב"ן בביאורה של מצווה זו אנו למדים שהמצווה כוללת את החובה שיהיו עיננו וליבנו שם כל הימים, ושמשמעות ציווי זה למעשה הוא, שנחיה את עוצמת המעמד ונרגיש בליבנו כאילו אנחנו שם למרגלות ההר שהיה בוער באש עד לב השמים, ומסביבו חושך ענן וערפל, "ויחרד כל ההר מאוד".

אנו מצווים לעיין בפסוקי התורה ומדרשיה המתארים בפירוט את השתלשלות המעמד, ולנסות להרגיש ולחוש שותפים למעמד ההוא שאבותינו כולם חוו בעצמם, והעבירו לנו לא רק את התורה שקיבלו, אלא גם את הרגשתם ותחושותיהם בשעה שהקב"ה התגלה להם בנבואה, ברמות הגילוי והקירבה הכי גבוהים ומושלמים שבן אנוש מסוגל להגיע אליהם, והודיע להם "אנוכי ה' אלוקיך". עלינו לחוש את "וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים ואת קול השופר ואת ההר עשן" ולשמוע "קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר חזק מאוד", ולנסות לחוש במקצת את "ויחרד כל העם אשר במחנה". מפני שאם נבין ואולי נזכה להרגיש את עוצמת החוויה שחוו אבותינו באותו מעמד, נזכה גם אנחנו להיפגש עם אלוקי אבותינו, ולהרגיש בכל ישותנו את קירבת אהבתו והשגחתו, ויהיו עינינו וליבנו שם כל הימים.

הקולות שלא פסקו

"את הדברים האלה דיבר ה' אל כל קהלכם בהר מתוך האש הענן והערפל קול גבול לא יסף" (דברים ה, יח). את המילים "ולא יסף" מפרש אונקלוס – "ולא פסק", כי קולו חזק וקיים לעולם )רש"י(, ואנו מטים את אוזננו ומנסים לשמוע, היכן הם הקולות הגדולים מאותו מעמד שלא פסקו והם קיימים לעולם?

כאן מגלה לנו התורה הנצחית שלנו שמעמד הר סיני הוא מאורע מתמשך, שקולותיו עדיין מהדהדים ונשמעים. דרך לימוד התורה הקדושה, יכול כל יהודי הרוצה לשמוע ולחוש את קירבת האלוקים, ולהתחבר אל מעמד הר סיני. יכול כל יהודי ללמוד ברצינות את פסוקי התורה המדברים אודות המעמד ההוא, בפרשתנו וגם בספר דברים, ואז יוכל לשמוע את הקולות... ולקבל וודאות באמונתנו היהודית.

יסוד המצוה לזכור את מעמד הר סיני, הוא לתאר כיצד הייתה נראית ההתגלות האלוקית, והמטרה של מצוה זו היא שנפנים את היסוד הגדול בעבודת ה' שלנו שהוא החיבור עם אלוקים, שאנו יכולים לחוות אלוקים ולחיות חיים של חיבור. ככל שנעבוד יותר על עצמנו ונשקיע בזה, נוכל לזכור את מעמד הר סיני ולהתחבר לאותה התגלות שמשפיעה על חיינו עד היום הזה.