לא חסר מקום
יהושע פריד
יש מיליארדי אנשים בעולם, מאות מדינות, ולכל אדם יש את האופי שלו, את
הדברים שהוא אוהב, את הדברים שהוא רוצה, את סגנון החיים שהוא חושב שנכון, ומטבע
הדברים קורה שמזלזלים אחד בשני, שקהילות רבות ושונאות אחת את השניה (מוכר
למישהו?). גם בתוך אותה חברה זה קורה. יש כיוונים שונים, יש רצונות שונים, גילאים
שונים. איך אנחנו אמורים להסתדר עם המציאות הזאת? איך נחיה בשלום אחד עם השני? איך
לנו עצמנו יהיה את המקום שלנו?
המילה שמגדירה את המושג של 'לתת מקום לכל אחד' היא "כבוד".
לכבד את השני ולתת לו את המקום שלו, להבין שלכל אחד יש מקום ולתת לו אותו, זה מה
שנקרא - כבוד. המשנה באבות שואלת: איזהו מכובד?? - איך אדם יהיה מכובד? ומשיבה: המכבד
את הבריות! אם אדם רוצה להיות מכובד - שיהיה לו את המקום שלו, ש"יכבד את
הבריות", שיבין שלכל בריה יש את המקום שלה ויתן לכל אחד את המקום שלו בלב,
בראש וגם למעשה.
אנחנו רואים שהתורה שמה דגש על כיבוד הורים - להכיר שהם הורים שלי ויש
להם מקום מיוחד. למורים שלי יש מקום מיוחד, לאחי הגדול יש מקום מיוחד, לחברים
ולסביבה שלי יש את המקום שלהם. לכל אחד ואחד יש את המקום המיוחד שלו. יש מקום
לכולם, לא חסר מקום לאף אחד... אם ניתן לחבר את המקום המגיע לו, זה לא יבוא על
חשבון המקום שאישי שלנו. רק צריך לדאוג לתת את המקום הזה לסובבים אותנו, להבין
שאחרי הכל כל אדם רוצה לעשות את הדבר הנכון בדיוק כמו שאנחנו רוצים, אבל לפעמים האחר
חושב שהדבר הנכון הוא שונה ממה שאנחנו חושבים...
כל אדם רוצה שיהיה לו טוב בדיוק כמו שאנחנו רוצים, וכמו כל אדם הוא
לפעמים טועה או נכשל, בגלל שהוא בן אדם - ובן אדם טועה! אבל טעויות אינן סיבה
לזלזול, בדיוק כמו שאנחנו טועים לפעמים כל אדם טועה לפעמים... אם נצליח באמת לחיות
ככה, אני די בטוח שהעולם יהיה טוב ויפה יותר...
שבת שלום
חבל שאתה כמעט לא כותב. נהניתי מאד
השבמחקשועי התותח
השבמחקאיזה תובנות. ממש פילוסוף (בקטנה :-)
תודה