מצוות תלמוד תורה - לחרדי העובד
כל אדם ואדם יש לו דרך בפני עצמו לילך בו, כי אין דעתם דומה
זה לזה, ואין פרצופיהם דומים זה לזה, ואין טבע שני בני אדם שווה (ביאור
הגר"א משלי טז,ד)
"כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה, בין עני בין עשיר, בין שלם בגופו בין בעל יסורין, בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כוחו, אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים ואפילו בעל אשה ובנים, חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה" (רמב"ם, תלמוד תורה, פ"א ה"ח)
"גדולי חכמי ישראל, היו מהן חוטבי עצים ומהן שואבי מים ומהן סומים, ואף על פי כן היו עוסקין בתלמוד תורה ביום ובלילה, והם מכלל מעתיקי השמועה איש מפי איש מפי משה רבינו" (שם, ה"ט)
" אח"כ (שיצא מבית הכנסת וקבע לו עת ללמוד) ילך לעסקיו, דכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון, כי העוני יעבירנו על דעת קונו; ומ"מ לא יעשה מלאכתו עיקר, אלא עראי, ותורתו קבע, וזה וזה יתקיים בידו" (שו"ע או"ח קנו,א)
"ולמדתם אותם – ושמרתם לעשותם" (דברים ה, א)
"אין לך מצוה בכל המצות כולן שהיא שקולה כנגד תלמוד תורה אלא תלמוד תורה כנגד כל המצות כולן שהתלמוד מביא לידי מעשה, לפיכך התלמוד קודם למעשה בכל מקום" (רמב"ם שם פ"ג ה"ג)
"רבי מאיר אומר, כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה... ומלבשתו ענוה ויראה ומכשרתו להיות צדיק וחסיד וישר ונאמן ומרחקתו מן החטא ומקרבתו לידי זכות ונהנין ממנה עצה ותושיה... והוי צנוע וארך רוח ומוחל על עלבונו ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים" (אבות פ"ו מ"א)
"התורה היא ממש אור אחד ניתן לישראל לאור בו, כי לא כחכמות הנכריות וידיעות החול, שאינן אלא ידיעת דבר מה אשר ישיג השכל בטרחו - אך התורה הנה קודש ה', אשר לה מציאות גבוהה בגבהי מרומים. וכאשר יעסוק בה האדם למטה - אור היא אשר תאיר בנשמתו להגיע אותו אל גנזי מרומים, גנזי הבורא יתברך שמו, בדרך הארה ופעולה חזקה אשר היא פועלת בה" (רמח"ל, דרך עץ חיים)
"כל איש מישראל... חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה" (רמב"ם שם פ"א ה"ח)
"אחר שיצא מבית הכנסת ילך לבית המדרש ויקבע עת ללמוד, וצריך שאותו עת יהיה קבוע שלא יעבירנו אף אם הוא סבור להרויח הרבה" (שו"ע או"ח קנה,א)
"דאיתא בגמרא כשמכניסין אדם לדין שואלין אותו קבעת עתים לתורה? וטוב שיקבע העת מיד אחר התפלה משום ילכו מחיל אל חיל, וגם דאם ילך מקודם לעסקיו חיישינן שמא ימשך ויתבטל קביעותו" (מ"ב שם סק"ב)
"צריך ליזהר בלמוד הלילה יותר מבשל יום... אם יש לו חק קבוע ללמוד כך וכך ליום והיה טרוד ביום ולא השלימו, ישלימנו בלילה מיד" (שו"ע או"ח רלח)
א. "עשה לך רב" (אבות א,ו)
"ואפילו לא היה ראוי להיות לך לרב, אבל שימהו לרב עד שתמסור לו הלימוד ותושג לך החכמה, לפי שאין לימוד האדם מעצמו כלימודו מזולתו, אלא לימודו מזולתו יותר קיים אצלו ויותר מבואר, ואפילו היה כמותו בחכמה או למטה הימנו" (רמב"ם שם)
"אין אדם לומד תורה אלא ממי שלבו חפץ" (ילקוט שמעוני תהלים תריד)
ב. "אין התורה נקנית אלא בחבורה" (ברכות סג,ב)
"כי הטעות מצוי בלמוד יחידי משא"כ בלמוד של רבים שאם יטעה א' מהם יש שני להודיעו לו טעותו" (מהרש"א מכות י,א)
"מצוה להדר כל מה שיכול ללמוד בחבורה שעי"ז יש כבוד שמים יותר" (ביה"ל שם)
ג. בהירות: "ושננתם – שיהיו דברי תורה מחודדים בפיך, שאם ישאל לך אדם דבר אל תגמגם ותאמר לו" (קידושין ל,א)
"וכאשר תקום מן הספר – תחפש באשר למדת אם יש בו דבר אשר תוכל לקיימו" (איגרת הרמב"ן)
"אמר רבא: לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץ, שנאמר: כי אם בתורת ה' חפצו" (ע"ז יט,א)
"צריך אדם לקבוע תורתו בבית המדרש ושם יהיה לו מקום קבוע לתורה" (מ"ב שם סק"ז)
"לעולם ישלש אדם שנותיו, שליש במקרא, שליש במשנה, שליש בתלמוד" (ע"ז יט,ב)
"חייב אדם ללמוד בכל יום תורה שבכתב שהוא תנ"ך ומשנה וגמרא ופוסקים ובעלי בתים שאינם לומדים רק ג' או ד' שעות ביום לא ילמדו בגמרא לחוד דבזה אינו יוצא אלא צריך שילמוד דוקא גם ספרי פוסקים כל אחד כפי השגתו" (מ"ב שם סק"ג)
"עיקר מצות תלמוד תורה אין לה שיעור" (מ"ב שם סק"ד)
"חייב כל אדם ללמוד תמיד יום ולילה כפי כוחו" (ר"ן נדרים ח,א)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה