הרב חנוך רוזנברג

{הר סיני, רות ואנחנו}

אם הייתי רוצה להיות ממש פרובוקטיבי הייתי פותח בשאלה: "האם אנחנו חייבים במצוות?" אבל בגלל שאני לא רוצה שיוציאו עלי פשקווילים אנסח את השאלה בצורה עדינה יותר: "מדוע אנחנו חייבים במצוות?"

נו, מה אתם אומרים? ברור! כי הקב"ה ציווה עלינו.

מצטער, התשובה הזו לא מדויקת מכמה וכמה טעמים. קודם כל, גם את דור מקבלי התורה הוא לא ציווה סתם כך. הוא הציע להם ושאל האם הם רוצים. הם הסכימו ואמרו "כל אשר דבר ה' נעשה", ורק אחר כך היה מעמד הר סיני, משה עלה להר, וכל השאר היסטוריה...

אבל, אופס, יש כאן בעיה. האם אני הייתי שם? האם שאלו אותי פעם אם אני מסכים לקבל את התורה? ככל הזכור לי, בגלגול הנוכחי זה לא קרה. אז שוב אני שואל: למה אני חייב במצוות?

יתרה מכך. בגמרא כתוב שכל יהודי "מושבע ועומד מהר סיני" לקיים את המצוות. איך יכול מישהו להישבע ואני אהיה חייב לקיים את שבועתו? האם אני יכול להישבע גם עבורכם?

תאמרו לי שכל הנשמות של עם ישראל היו שם. נכון, זה כתוב ואני גם מאמין בזה (תראו בהמשך), אבל ככל הידוע לי הנשמה שלי לא יכולה להתחייב בשמי, ו'אני' המורכב מגוף ונשמה גם יחד לא מחויב לשום דבר שהנשמה לבדה או הגוף לבדו הסכימו.

אני מנסה כיוון חדש. בעצם, אני לא מחויב, אבל, אם אני יודע שהקב"ה גילה שזו הדרך הטובה והנכונה ביותר לחיות – כמה טיפש אני אמור להיות כדי לא לקיים את זה?

אז הטיעון הזה בעיקרון נכון, אבל הוא לא יהודי, כי אחד הרעיונות המרכזיים ביהדות הוא שהקב"ה כרת ברית עם בני אדם והעניק להם תפקיד למלא את החלל שהוא הותיר בבריאת העולם. זה תפקיד, זו ברית והסכמה מחייבת, ולא רק המלצה.

הנה סיפור מעניין. לפני כחמש מאות וחמישים שנה, התכנסו חכמי ישראל שבמדינת ארגון בספרד (לא הרבה שנים לפני הגירוש) וקיימו דיון בדיוק בשאלה הזו: מדוע אנו חייבים לקיים מצוות? (האם יכול להתקיים דיון כזה בימינו? נקודה למחשבה) מתוך התשובות שנשמעו שם, שרדו לנו שתיים, האחת של דון יצחק אברבנאל (תזכירו לי לכתוב עליו בהזדמנות) והשניה של בן דורו רבי יצחק עראמה.

אני אציג את תשובותיהם בקצרה, אבל לא אגיב עליהן מקוצר המקום. אני רק יכול לומר ששתי התשובות הללו לא מספקות אותי. ר"י אברבנאל (בתחילת פרשת ניצבים) עונה תשובה פשוטה: מה זאת אומרת? הקב"ה הוציא אותנו ממצרים וקנה אותנו לעבדים. אנחנו "עבדים כנעניים" שלו (כך הוא כותב!) וברור שאנו חייבים לציית לכל מה שהוא אומר.

ר"י עראמה (עקידת יצחק, דברים שער צט) עונה תשובה יותר מורכבת. הוא טוען שהקב"ה תלה את קיומם של היהודים בכל הדורות בקיום המצוות. אם לא נעשה את זה, הוא יעניש אותנו, והאשמה תהיה עלינו. אם כן, צריך להיות טיפש מופלג כדי לא לשמור מצוות ובעצם להתאבד. מינימום של שכל מספיק כדי שנקיים מצוות, ומכיון שהמינימום הזה קיים אצל כל אדם, יוצא שהטבע האנושי של כל יהודי מחייב שמירת מצוות.

אחרי חמש תשובות שאני מקווה שקראתם, אני מעז להציע לפניכם את התשובה שלי לשאלה הזו: למה אני מחויב במצוות? כי אני יהודי!

אל תצחקו. תנו לי צ'אנס להסביר...

אותם יהודים שהסכימו לקבל את התורה ולהיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש", לא היו אנשים בודדים, הם היו "עם ישראל". העם קיבל את התורה, העם קיבל את התפקיד. ואני חלק מהעם הזה, אז גם אני נמצא בתוך ברית סיני ומחויב לה.

נכון, לא בחרתי בזה, אבל אני כן מזדהה עמוקות עם היותי יהודי, ולהיות יהודי זה אומר להיות חלק מהברית הזו. הזהות הלאומית שלי היא גם זהות דתית, ומכיון שאני מזדהה עם הזהות הלאומית שלי, אני מחויב לזהות הדתית שבאה אתה בעסקת חבילה.

יכול להיות שזו גם כוונת חז"ל כשאמרו שכל הנשמות היו שם, כלומר, ש"העם" היה שם, ולא אנשים בודדים, ו"העם" מעצם הגדרתו כולל גם את אלו שיחיו בעתיד.

ומכאן אני מגיע למגילת רות.

הרבה דנו בשאלה מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות, אולי בגלל הקציר, ואולי בגלל פטירת דוד המלך. אבל אני חושב שהתשובה האמיתית נמצאת בדברי הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה (פי"ד), וכך הוא כותב:

"בשלושה דברים נכנסו ישראל לברית: במילה וטבילה וקרבן... וכן לדורות, כשירצה הגוי להיכנס לברית, ולהסתופף תחת כנפי השכינה, ויקבל עליו עול תורה..."

הרמב"ם עושה השוואה פשוטה בין קבלת התורה לגיור, וטוען שמה שכל עם ישראל עשה בקבלת התורה, עושה הגוי כשהוא מתגייר. אם כן, מגילת רות שהיא סיפור של גיור, אין מתאים יותר מאשר לקרוא אותה בחג מתן תורה.

אבל שימו לב למילים של רות כשהיא מסכימה להתגייר: "עמך עמי ואלוקייך אלוקי". מה נאמר כאן? שני שלבים, שאם אני מבין נכון, האחד מביא את השני. קודם כל "עמך עמי", ואחרי שרות מחליטה שהיא מצטרפת לעם ישראל, ממילא "אלוקייך אלוקי".

כי ההצטרפות לעם ישראל, היא זו שמכניסה אותנו אל הברית עם הקב"ה. העובדה שאני יהודי, יש לה משמעות, כי העם הזה שאני שייך אליו, הוא העם שקיבל את התורה ואת התפקיד לתקן עולם במלכות ש-די.

חג שמח!