מורנו ראש הישיבה

חגיגת השבועות

"ועשית חג שבועות לה' אלוקיך" (דברים טז, י)

 בהבנת פשוטם של דברים אנו מצווים לחגוג יום טוב, עם סיומם של הימים והשבועות שספרנו מחג הפסח. זהו לכאורה, 'יום חג מסכם' שבו אנו חוגגים את הגעתנו אל פסגת ספירתנו את השבועות של ספירת העומר.

 שמו של החג מלמד על מהותו שהוא חגיגת השבועות וכמו שבפסח נקבע שם החג ע"ש החגיגה שלנו עם קרבן פסח ובסוכות ע"ש החגיגה שלנו עם הסוכה, כך בדיוק נקבע שמו של חג השבועות ע"ש החגיגה שלנו עם שבעת השבועות שבהם ספרנו והכנו את עצמנו לקראת מתן התורה.

איך חוגגים עם שבועות, הרי השבועות הם זמן שחלף ועבר לו ואיך אפשר לחגוג עם שבועות שהיו ואינם?

למדנו מכך ששבעת השבועות של ההכנה לא חלפו להם בלי להשאיר חותם על כל יהודי שספר את השבועות ,אלא ששבועות אלו 'נוכסו' לכל יהודי שספר אותם לעצמו וניכס אותם לעצמו בהצלחה.

ביום החמישים לספירת העומר מגיע היהודי לפסגת הר סיני. בפסגת ההר שגובהו נבנה משבעת שבועות ההכנה, מקבל היהודי תורה בהתאם לרמת ההשגה ורמת הביקוש שנבנו אצלו במשך ימי הספירה. כגודל הבנתו בתורה והצפייה לקבל אותה מחדש, כך הוא יזכה לקבל אותה מחדש בפסגתם של שבעת השבועות.

נשים לב, עיקר חגיגתנו היא אינה רק על מתן תורה שהיא מתנת השמיים. אנו חוגגים בעיקר את קבלת התורה שהצלחנו לקבל, כי אנו חוגגים את הצלחתנו שלנו בשבועות ההכנה שהצלחנו להתכונן  במשך שבעת השבועות לחדש את מוכנותנו לקבל תורה. בשבועות אנו חוגגים הצלחה!

קבלת התורה של כל שנה

 המשמעות שיש בחג קבלת התורה בכל שנה מחדש היא אינה רק חג לזכר קבלת התורה שהתקבלה לפני אלפי שנים. זהו חג שבו מתרחשת קבלת תורה רוחנית בכל שנה מחדש שבה מאפשר הקב"ה לכל יהודי להתחבר מחדש לתורה. חיבור חדש זה  נוצר אודות להארה רוחנית גדולה ומיוחדת שמתחדשת בכל שנה מחדש בחג השבועות לאחר שבעה שבועות  של הכנה ומוכנות שהכין כל אחד את עצמו מחדש לקבלת תורה,וכגודל עוצמת הכנתו של כל אחד ,כך תהיה הארת מתן התורה שלו שתאיר אצלו את החיבור המחודש לתורה.

עבודת הקורבנות בבית המקדש מביאה לידי ביטוי את כל עבודת ה' המוטלת על כל יהודי בכל הזמנים.

החובה שלנו להתחדש בכל שנה מחדש בחיבור לתורה באה לידי ביטוי בכך שאמרה תורה 'תספרו חמישים יום והקרבתם מנחה חדשה לה".

אנו מכינים את עצמנו שבעה שבועות ומעצמים בכך את החיבור שלנו לתורה. או אז, ביום החמישים אנו מביאים את ההתחדשות שלנו בצורה של מנחה חדשה לה'. מנחת הלחם החדשה באה לבטא את חיבורנו החדש עם התורה, שזכינו לו בשבועות ההכנה שעברו עלינו.

הארת חג השבועות גורמת לכך שבעזרת שבועות ההכנה שעברו עלינו ,יהיו השבועות הללו חלק מאיתנו ממש ובשנה הבאה לאחר החג יהיה הקשר הפנימי שלנו עם התורה קשר קבוע ומתמשך שיבוא לנו ביתר קלות מהשנה שעברה.

חג הקציר

חג הקציר הוא שמו הנוסף שיש לו לחג השבועות. בחג זה אנו קוצרים לא רק את השפע הגשמי שהעניק לנו ה', אלא בעיקר את הקציר הרוחני שקצרנו בעקבות שבועות ההכנה.

אנו קוצרים לעצמנו שבעה שבועות וחוגגים את הצלחתנו להתכונן לקבלת תורה.

חג השבועות מלמד אותנו שעיקר הצלחתו של היהודי נמדדת לפי המאמץ שהוא עושה כדי לזכות להישגים רוחניים, וכשהוא זוכה להישגים אלו עליו לשמוח בעיקר עם המאמץ שלו ועם הרצון האמיתי שלו להגיע להישגים.אנו שמחים שהצלחנו להתאמץ ולהתכונן וחוגגים ביום זה את שבעת שבועות ההצלחה.אנחנו חייבים להשתדל ולהתאמץ אך התוצאות הם בידי שמיים, וכשאנו שמחים וחוגגים, אנו שמחים בעיקר על כך שהצלחנו במה שהיה מוטל עלינו.

התוצאות של הצלחתנו הם 'מתן תורה' אך אנו חוגגים בעיקר עם 'קבלת התורה'.. עד כמה אנו מוכנים לקבל.עד כמה אנו מייצרים בליבנו כלים לקבלת תורה,וככל שכלי קבלתנו יהיו גדולים יותר,כך מתן תורתנו יתחדש אצלנו בעוצמה גדולה יותר.