הלל עזרא

התפילה האפקטיבית חלק ב

מסתבר שיש אנשים שלא ממש אהבו את העמדתה במבחן של אפקטיביות התפילה. בכלל – יש כאלו ששוללים מכל וכול כל שאלה או תהיה בנושא אמונה. זה מזכיר לי את הכמרים של לפני חמש מאות שנים עת היה פונה אחד מצאן מרעיתם ובפיהו השאלה: "אבי, מה עשה האלוקים לפני שברא את העולם?" הכמרים טענו שהוא הכין גהינום למי שישאל את השאלה הזאת...

אה, זה מזכיר לי גם את הבדיחה על מזכיר אתיאיסט שהייה בעיצומו של ויכוח תיאולוגי עם הבוס המאמין שלו. בלהט הוויכוח הוא נטל את האגרטל שעמד על השולחן, החזיק אותו באוויר ואמר "אם יש אלוקים נראה אם הוואזה לא תתנפץ על הריצפה..." הבוס טען שאין לאלוקים זמן להתעסק עם אנשים קטנים כמוהו ולנסות להוכיח לכופרת את קיומו. זה לא ממש עניין אותו והוא השליך את האגרטל. הנפילה נבלמה על ידי כף רגלו של המזכיר - הוואזה נשארה בשלמותה, הרגל לא... הבוס לא יכל לעצור את צחוקו. המזכיר טען, בעודו ממשש את כף רגלו הדואב, שהוואזה לא נפלה על הריצפה וזה לא נחשב. "אתה רואה.." הוא אמר "הוא גם העניש אותך על הכפרנות שלך וגם שמר על הוואזה..."

כנראה שבכל זאת היה לו זמן...

תופעה נוספת, מדאיגה לא פחות היא טמינת הראש בחול. היו בחורים בישיבה שטענו שהמחקר הזה כלל לא רלוונטי והצהירו ש"התורה שלנו לא נמדדת במחקרים". אני חושד שאותם בחורים מאד חוששים מתוצאות הסקר שיוכיחו להם הפוך ממה שהאמינו עד כה ולכן הם הזדרזו להפקיע את הלגיטימיות שלו טרם הם קראו את התוצאות.

לגופו של עניין – הטענות שהתורה לא נמדדת בכלים אמפיריים או שאמונה היא לא דבר הגיוני ריקות מתוכן. אין שום משמעות לטענות הללו. אם אין היגיון אז למה אדון מאמין בחר להאמין באלוקים ולא באיזה חולם חלום אחר? כי הוא חונך ככה? על זה מתבססת האמונה חסרת ההיגיון שלו? הרי לשיטתו של אותו אחד הוא יכל באותה מידה להיוולד בבית נוצרי שם יספרו לו שאותו האיש הוא המשיח אבל שלא ישאל שאלות כי משיח זה מושג שלא נמדד בהיגיון. זה לא רציני! ובכלל - מה יקרה אם לא נקרא לזה סקר אלא עובדות? ישנו ציבור לא מבוטל שהמושג "תאוריה מדעית" או "סקר סטטיסטי" גובל אצלו במילה גסה...

אני לא מצליח להבין את הביטול המוחלט הזה. אם אכן תוצאות הסקר יראו שאין שום הבדל וכל אותם אלה שהתפללו עליהם מתו/ לא החלימו/ לא השתפרה הרגשתם, האם אין זה מראה שהתפילות אינן כלי להשיג את מבוקשן? אני רוצה שיסבירו לי מה זה כן אומר על התפילות ולא להתחבא מאחורי המשפט חסר המשמעות "תפילות לא נמדדות בסטטיסטיקה". אתם יודעים מה - בואו נשנה את הניסוח: תמחקו את המילה "מחקר סטטיסטי" ותשימו במקומה עובדות. אם גם עובדות לא מערערות אמונה קדומה של מישהו אני מרים ידיים.

וכעת לעובדות: עורכי המחקר גילו שבפרמטר השלישי – קרי: האם יש שינוי בין שני הקבוצות בעניין שיפור התחושה – הקבוצה עליה התפללו התפארה בניצחון מוחץ. חד משמעית הוכח שמי שהתפללו עליו הרגיש טוב יותר ממי שלא התפללו עליו. לעומת הנתונים המעודדים מהפרמטר השלישי ניצב הפרמטר השני, שם לא נרשם הבדל משמעותי בין אלה שהתפללו עליהם לאלו שלא. אחוזי התמותה היו זהים פחות או יותר.

אני משאיר לקורא הנבון להסיק את המסקנות אבל חשוב לדון בהיבט היותר משמעותי של הדיון הזה – האמת הפנימית שלנו. בכוונה תחילה חולק הטור לשניים. השבוע החולף נועד לתת זמן לכל מי שקרא את המאמר לדון בינו לבין עצמו מהן , לדעתו, תהיינה תוצאות הסקר. והדבר הזה חשוב הרבה יותר מהתוצאות.

עורכי הסקר, אתיאיסטים מטריאליסטים ברובם המוחץ, לא השלימו עם התוצאות ופסלו אותו. הועלו טענות שונות ומשונות באשר לאמינותו, לניתוח מסקנותיו והאימות מול החולים. במישור המדעי הם עברו עבירה חמורה מאין כמותה - הם הוכיחו שחוסר האמונה שלהם בכוחה של תפילה לא יושפע לעולם על ידי עובדות – מה שהופך את הדעה שלהם ללא לגיטימית וחסרת משמעות. אותו הדבר בדיוק נוגע לאלה המאמינים בכוחה של תפילה שוודאי חוגגים כעת את ניצחונם – אין לכם שום סיבה לחגוג! אותו מאמין חייב לשאול את עצמו מה היה קורה אם התוצאות היו שאין כל הבדל בין שתי הקבוצות. אם הוא היה מנסה להוכיח באותות ובמופתים שהסקר לא רלוונטי לעניינינו או טוען את הטענה  ש"התורה שלנו לא נמדדת במחקרים" אזי אין לו כל סיבה לשמוח. אם הסקר לא רלוונטי לצד אחד הוא גם לא רלוונטי לצד השני. הוא אינו שונה במאום מעורכי הסקר ששללו את אמינותו רק כי הוא לא תאם את הציפיות שלהם.

התרגיל המחשבתי הזה, בעיני, הוא מבחן אמיתי באמונה וצריך להוות פרמטר לכל אדם מאמין היכן עומדת האמונה שלו וכמה היא שווה. וכמו שאמר אליהו לנביאי הבעל בהר הכרמל "עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים - אִם ה הָאֱלֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו, וְאִם-הַבַּעַל, לְכוּ אַחֲרָיו"