ארי וינברג

לרצות...

צהרי היום, הורקנוס, סייר בשדות שבבעלותו. עשיר גדול היה הורקנוס, נכסים רבים היו לו וביניהם שדות בהם היו חורשים וזורעים יבול רב. לפתע הבחין בבנו אליעזר בן העשרים ושמונה שהיה ממונה על חרישת שדה - כשהוא עומד בטבורה של השדה, לרגליו שמוטות מושכות הרתומות לשוורים והוא ממרר בבכי.

נכמרו רחמיו של האב, עצר וביקש ממשרתו לתת לבנו שדה קלה יותר לחרישה. בטח - כך חשב הורקנוס – בגלל שהשדה קשה לחרישה הוא בוכה... כעבור כמה ימים שוב סייר הורקנוס בין שדותיו ובעוברו על יד השדה שאליעזר עבד בה, מצא אותו שוב בוכה. עצר האב את סוסו, ירד ממנו ושאל את בנו: אליעזר, למה אתה בוכה? רצוני ללמוד תורה, ענה לו. אמר לו הורקנוס: את הילדים שלך תשלח ללמוד, אתה תמשיך לחרוש. המשיך הורקנוס את סיורו ואליעזר מגודל צערו ובכיו הפסיק לאכול והתחיל לצום.

כעבור שבועיים הגיע אליו אליהו הנביא ושאל אותו: למה אתה בוכה? ענה לו אליעזר: אני רוצה ללמוד תורה. אמר לו אליהו הנביא לך לר' יוחנן בן זכאי והוא ילמד אותך תורה. הלך אליעזר אל העיר ודפק על דלתו של ר' יוחנן בן זכאי. ר' יוחנן פתח את הדלת ומצא לפניו נער ממרר בבכי. שאל אותו ר' יוחנן למה אתה בוכה? ענה לו הנער - אליעזר – אני רוצה ללמוד תורה. ישב ר' יוחנן ולמד אותו קריאת שמע, תפילה וברכת המזון. משסיים החל אליעזר לבכות שוב. שאל אותו ר' יוחנן למה אתה בוכה עכשיו? אני רוצה ללמוד עוד.. ישב ר' יוחנן ולימד אותו מהתחלה ועד שנהיה "רבי אליעזר בן הורקנוס"! לימים הגיע הורקנוס לבית מושב החכמים, ואמר לרבן יוחנן, באתי כדי להדיר את בני אליעזר מנכסיי. אמר לו ר' יוחנן חכה קצת ותן לעלם החמודות הזה לדרוש. נעמד הנער ודרש דרשה מדהימה עד שהותיר את כל הנוכחים פעורי פה! משסיים אמר ר' יוחנן להורקנוס זהו בנך אליעזר!

תדהמה אחזה באב ומששב אליו דיבורו אמר: באתי להדיר את אליעזר, ועתה רצוני להוריש לו את כל רכושי! אמר לו אליעזר: אם הייתי חפץ בעושר הייתי נשאר אצלך, אבל נפשי חשקה בתורה...

זה הסיפור שרבים מאתנו וודאי מכירים, אבל יש על הסיפור הזה כמה שאלות ממש מקוממות! הלא הורקנוס היה עשיר גדול מאוד! א"כ מה עושה בנו בשדה? האם חסרים לו עבדים שיעשו את המלאכה? אביו פוגש אותו בשדה ורואה אותו בוכה, למה לך לבכות ולתת לאביך לטעות במחשבה שאתה בוכה בגלל קושי העבודה (דבר שהביא את אביו להעבירו לשדה קלה יותר) ספר לאביך שאתה רוצה ללמוד! לאחר כמה ימים שוב מוצא אותו אביו בוכה, למה אתה בוכה? תדבר!! תגיד לו שאתה רוצה ללמוד תורה? הורקנוס שומע שרצונו ללמוד תורה ואומר לו: עזוב, את הבנים שלך תשלח ללמוד, אתה תעבוד בשדה. והתמיהה עולה מאליה: אם הורקנוס חושב שהלימוד חשוב, שייתן לבן שלו ללמוד. ואם לא, למה הוא מציע לו לשלוח את הילדים שלו ללמוד תורה? אליעזר ממשיך לבכות ואליהו הנביא מגיע ושולח אותו לרבן יוחנן בן זכאי שהיה מגדולי הדור באותה התקופה. למה לשלוח בחור שלא יודע אפילו לקרוא, לגדול הדור? היה לו לשלוח אותו קודם למלמד שיתחיל איתו מאלף בי"ת עד שיעלה לאט לאט במעלות התורה? אליעזר דופק בבית של ר' יוחנן ושוב בוכה, תדבר!! למה אתה בוכה?! ר' יוחנן מלמד אותו קריאת שמע ואליעזר שוב בוכה... עד שמלמד אותו הכל מההתחלה...

הקושיות קשות מאוד, והסיפור כולו אומר דרשני! סבי זצ"ל תירץ תירוץ אחד מדהים ויסודי על כולן: אליעזר נולד עם ראש חלש מאוד והיה קשה הבנה גדול! אביו שלח אותו במשך השנים שוב ושוב למיטב הפדגוגים והמחנכים באותה התקופה אך העלה חרס. לאחר שנים רבות של ניסיונות עקרים החליט האב שאין עוד סיכוי, ומכיוון שלא רצה שהנער יתבטל שלחו לעבוד בשדות. בפעם הראשונה שראה אותו בוכה, לא העלה הורקנוס בדעתו שסיבת הבכי היא רצון ללמוד תורה, הרי הוא ניסה כ"כ הרבה ולא הצליח.. לכן תלה את סיבת בכיו בקושי העבודה והעביר אותו לשדה קלה יותר לחרישה. כעבור כמה ימים מתפלא הורקנוס לראותו שוב בוכה, מששאלו לסיבת בכיו ושומע שזה בגלל רצונו ללמוד אומר לו הורקנוס: עזוב, ניסית כ"כ הרבה ולא הצלחת, את הילדים שלך תשלח ללמוד, אתה מקרה אבוד... ואליעזר ממשיך לבכות.. למה הוא בוכה? כי הוא רוצה! רוצה בכל מאודו!! אלוקים שראה כמה עז ועמוק רצונו ללמוד, שלח לו את אליהו הנביא, אליהו הנביא הגיע ושלח אותו לרבן יוחנן בן זכאי, כי רק הוא יכול להכניס תורה במוחו של הנער.. אליעזר דפק בביתו ובכה, רבן יוחנן בן זכאי שראה כמה עמוק הצער והרצון של הנער, לימד אותו קריאת שמע שמא יסתפק בכך, כשראה שהנער ממשיך לבכות משמע רצונו עז ואיתן - המשיך רבן יוחנן ולימדו את כל התורה. וההמשך ידוע...

מוסר השכל גדול יש לנו פה: אנו מתפללים בכל יום - בברכת התורה ובאהבה רבה - אבינו אב הרחמן המרחם רחם עלינו ותן בליבנו להבין ולהשכיל וכו' אנו מבקשים שוב ושוב, האם משהו זז? למה לפעמים נדמה לנו שתפילתנו אינה נשמעת? הרי מובטח לנו שאלוקים שומע כל תפילה? אלא אנחנו חייבים לדעת שאם נרצה באמת ובתמים בוודאי נצליח! חז"ל כבר אמרו "יגעת ולא מצאת אל תאמין". אנחנו נמצאים לקראת חג השבועות-זמן מתן תורתנו, לפעמים קשה לנו במשך השנה להתרכז ברצונות האמתיים שלנו, זה טבע האדם. אנו נסחפים במרוץ החיים.. אבל אם נצליח להקדיש בחג שתי דקות מזמנינו ונתייחד עם הרצון האמתי שלנו או אז נענה ונזכה שיפתחו לנו שערי ההצלחה. אני מברך את כל חבריי לדרך שנזכה יחד לקבל את התורה מאהבה ויפתחו לנו כל שערי ההצלחה.