ר' אריה לוין זצ"ל היה 'מלמד' בתלמוד תורה המפורסם "עץ
חיים" ששכן בסמיכות לשוק מחנה יהודה. תלמידים רבים עברו בכיתתו במשך השנים
ואצל כולם נשארה חיבה יתרה יחד עם יראת כבוד מיוחדת לרבם הנערץ. שבת אחת הלך ר'
אריה לכותל המערבי ובעוברו ברחוב "שבטי ישראל" ראה את אחד מתלמידיו
לשעבר-שכבר התבגר והפך לאיש-מעשן. התלמיד שראה את ר' אריה מזווית עינו התבייש,
השליך את הסיגריה וניסה להמשיך בדרכו כאילו לא ראה את הרב. ר' אריה מצדו לא ראה את
הדברים באותה הדרך. הוא חצה את הכביש בחיוך רחב תוך כדי שהוא קורא לתלמידו
"גוט שבעס ר' יצחק" (שם בדוי, כמובן). התלמיד הנבוך נאלץ להסתובב ובחיוך
מאולץ השיב "שבת שלום הרב". ואז שאל אותו ר' אריה "אתה נבוך ממני
ר' יצחק"? השיב התלמיד "כן הרב, אני בלי כיפה"...
ר' אריה במתיקותו המפורסמת מסתכל עליו ואומר "ר' יצחק, אני אדם
נמוך. אני רואה רק עד גובה הלב"...
מדהים כמו כל סיפור עליו!! אני זוכה ומלמד חלק מצאצאיו ואני יכול לומר בקלות שהמידות הנעלות מלוות גם אותן
השבמחק